המנטליסטית

== Results from bdsmtest.org ==
100% Degrader
98% Dominant
78% Master/Mistress
65% Rope bunny
60% Non-monogamist
59% Degradee
59% Switch
55% Slave
52% Daddy/Mommy
52% Submissive
50% Vanilla
49% Owner
48% Primal (Hunter)
41% Brat
40% Rigger
33% Masochist
23% Experimentalist
19% Sadist
4% Ageplayer
2% Exhibitionist
2% Voyeur
1% Pet
1% Primal (Prey)
1% Boy/Girl

The-Who הפליא לנסח ולהתנסח בפוסט הזה.

זוכרים את האידיוט ההוא מהפוסט שקרים פאתטיים במיוחד שטען שרשם את המספר שלי לא נכון והגיע לעופר?

אז הפלא ופלא, הוא הציק לי עכשיו בצ'אט, ואחרי שהתעלמתי ממנו, הוא שלח לי הודעה בווטסאפ. ביקש סליחה וצ'אנס נוסף.

עכשיו, אני יודעת שקר, אבל הגיהנום טרם קפא, ולא ראיתי להק חזירים מעופפים בשמי הערב. מה גם שאם הוא היה טורח להציץ בפרופיל שלי, הוא היה מתעדכן בחדשות הטובות שאני כבר לא מחפשת. 

התעלמתי מההודעות שלו. המשיך לשלוח. בסוף כתבתי לו שהוא הגיע לעופר ולא למנטה, ושיזדיין לי מהחיים.

נקמה הכי טוב להגיש קרה, ומזג האוויר לצידי. קארמה איז א ביצ', אפס שקרן ומנוול שכמוך. ד"ש לעופר. 

מה יותר גרוע מגבר נשוי שפונה אליי למרות שזה גבול קשיח שמופיע בפרופיל שלי?

שני דברים. אחד שהוא מתוודה שהוא נשוי רק בסוף שיחת טלפון של חצי שעה. השני, שהוא גם נזכר לספר לי על הדרך שהוא דתי.

מה יותר גרוע מנשוי שפונה אליי ומקבל לא תקיף?

כשהוא מציע לי כסף אם אפגש איתו לקפה. 

מה יותר גרוע מנשואים ותפוסים שפונים אליי ומבקשים צ'אנס למרות שהם בוגדים ושקרנים?

השואה. (: 

דושבאג אחד. פנה אליי בהודעה באתר. אחרי כמה הודעות עברנו לווטסאפ. אחרי כמה ימים נעלם. שבוע וחצי לאחר מכן הפציע, אמר שהיה חולה. קבענו להיפגש בשישי האחרון. 5 שעות לפני הפגישה כתב לי שאחיו עשה תאונה ושהוא יוצא לעזור לו, ושיעדכן. מאז לא שמעתי ממנו. חלק בי מקווה שיהיה חולה על אמת ושאחיו יעשה תאונה.

דושבאג שתיים. מחליף כינוי כל כמה חודשים. בעבר היינו מדברים בצ'אט ובטלפון. פנטזיות מפה עד להודעה חדשה. בשישי בלילה דיבר איתי בצ'אט. בשבת בבוקר דיבר איתי בצ'אט. קבענו למוצ"ש. היה אמור ליצור קשר בשבת אחה"צ. לא יצר. עכשיו עלה מולי בצ'אט ואמר שהעתיק את המספר שלי לא נכון והגיע למישהו בשם עופר. למותר לציין שהייתי בצ'אט בשבת אחה"צ ובערב והוא, באופן נוח, לא. חלק בי מאחל לו שאשת חלומותיו תהיה חולה שבוע שלם כשהוא מחכה לטלפון ממנה, ואז תתקשר אליו למספר לא נכון, תגיע לעופר, ותתאהב בו נואשות. ושאחיו יעשה תאונה. 

מי שרוצה לדעת מה הכינוי שלהם, אשמח לשתף בפרטי. 

ראיתי בפליי פארטי ובא לי מאז. 

אתה על ארבע מולי. אני יושבת על הספה. רגל שמאל שלי מונחת על כתף אחת שלך, ורגל ימין על הכתף השנייה. אנחנו מדברים כאילו כלום. כאילו אתה יושב לידי על הספה. אתה נינוח ובוטח, ואני גם. 

כמעט מימשתי אמש. כמעט. יואו, איך בא לי. 

יותר ויותר אנשים כותבים נראות כשהם מתכוונים למראה חיצוני. 

נראות זו המידה שבה מישהו נוכח בתודעה של אנשים אחרים. למשל, בשנים האחרונות חלה עלייה בנראות של קהילת הטרנסג'נדרים.

תודה. 

חוויות השבועות האחרונים מלמדות אותי שני דברים שנראים מנוגדים.

האחד, להפסיק לפחד מכישלון, להפסיק לנסות לרצות את הצד השני. זו אני וככה אני שולטת. אם לא מתאים ולא מסתדר, לא ביג דיל. ממשיכים הלאה.

מצד שני, לגלות יותר אחריות ואיפוק בהתנהלות שלי ולהבין איך היא קשורה לתוצאות. אם עשיתי כמיטב יכולתי ולא הלך, אז באמת לא קרה כלום, לא כישלון ולא שיקוף של כמה אני איומה. אבל אם התנהלתי בחוסר איפוק, לא הייתי פתוחה במאה אחוז, עיגלתי פינות והפסקתי לצמוח כי הדפוס המוכר יותר קל, אז לא טוב, ואין פלא שלא מצליח.

ודבר נוסף, אני נהנית מהדרך. יש יעד, הוא הוקלד בווייז, ואני פונה ימינה ושמאלה לפי ההוראות, חוץ מכשבא לי דווקא ונראה לי אחרת. אבל המטרה היא לא רק להגיע ליעד בעגלא ובזמן קריב אלא גם ליהנות מהדרך.

לבסוף, יש לי המון מה להשתפר ביכולת לדחות סיפוקים. יש ניסוי כזה שבו נותנים לילדים ממתק, ואומרים להם שאם יתאפקו ולא יאכלו אותו, הם יקבלו שניים. אני לחלוטין הייתי בולעת את הראשון עוד לפני שסיימו להסביר לי מה יקרה אם אתאפק.

שתהיה שנה טובה. 

אפשר לחלק את השיחות שלי עם נשלטים לשניים.

הסוג הראשון הוא שיחות קולחות, נעימות, זורמות, לא מאולצות ולא רק על שליטה. בשיחות האלה אני חשה את האדם בצד השני, מחייכת, משעשעת ומשתעשעת. שיחות כאלה גורמות לי לאופטימיות ולרצון להתקדם.

הסוג השני הוא שיחות טכניות, מכניות. רשימת מכולת של ציפיות והעדפות, מראה, תיאום זמן ומקום להיפגש. שום דבר מעבר. במקרה כזה, אני הרבה פחות נלהבת. גם אם כאילו כן, אתה נראה לטעמי ואני לטעמך, ושנינו מתחברים לאותם אקטים בשליטה. זה גורם לי להרגיש שלא רואים אותי ממטר. שאני בוט של שליטה. ואז, הרבה יותר קל לי לפסול על כל דבר קטן. כי מראש אין התלהבות או הומור או עניין.

הדייט של הערב הוא מהסוג הראשון. פגישה שלישית שלנו. בראשונה יצאנו לשתות והיא היתה ונילית לחלוטין. אני מתמצאת בחיים שלו, והוא בשלי. יהיה סבבה, יהיה מרגש, ואח"כ לא תהיה הרגשה של ריקנות, של בובה ממוכנת.

יאללה ביי. הלכתי להתארגן. הדילדו לא יתחטא מעצמו. 

לכל החמודים שכותבים לי שכדאי שאתפשר היכן שהם לא עונים על הדרישות שלי, אחרת החיפוש לעולם לא יסתיים. 

אני לא בלחץ. אני לא נואשת. חייתי את רוב חיי בלי נשלט, ולא סבלתי נורא. אני בזוגיות שמספקת לי את רוב הצרכים שלי. יהיה נפלא למצוא נשלט קבוע, אבל ממש לא בכל מחיר.

הכלוב הוא סוג של מנוחה עבורי. אחרי יום ארוך ומתיש, אני נכנסת למיטה ומתחברת. קוראת בלוגים ופורומים, משוחחת עם מכרים וותיקים, זה לא שאני עומדת בקור ובגשם ומקוששת נשלטים.

בקיצור, לא אכפת לי להמשיך לחפש כמה זמן שיידרש. אני לא אתפשר על משיכה חיצונית, מצב משפחתי או איכות. אם זה לא זה, זה לא זה. יותר טוב כלום מכמעט, כמאמר השיר. 

שבת שלום.