השתהיתי בשירותים כמה זמן שהצלחתי. מרחתי קרם לחות ועיניים, צחצחתי שיניים, העברתי חוט דנטלי.
כשיצאתי, עמרי כבר לא היה במטבח.
נכנסתי לחדר השינה.
הוא חיכה לי על הברכיים, ידיים מאחורי הגב, גו זקוף, מבט מושפל.
נעמדתי מולו, הצמדתי את ראשו לגופי וליטפתי אותו קצת. כזה ילד חמוד וטוב.
נשכבתי על המיטה והוריתי לו לשכב על הגב.
עליתי עליו, תפסתי את פרקי הידיים שלו ולחצתי חזק. הצמדתי אותן למזרן. התחלתי להתחכך בו באיטיות. הוא גנח בהנאה.
הכוס שלך מוכן? שאלתי.
כן גבירתי! מעולם לא שמעתי סימן קריאה קודם לכן.
אתה בטוח? אני לא רוצה להכאיב לך.
כן, גבירתי, אני בטוח.
אני מרגישה כמה את רטובה, זונה.
הוצאתי קונדום מהמגירה ואפשרתי לו מספיק מרחב תמרון כדי לשים אותו.
ואז חזרתי להתחכך בו, הפעם יותר מהר וחזק.
תתחנני שאזיין אותך, שפחה.
בבקשה גבירתי, בבקשה תזייני אותי בכוס, אני מתחננת.
איך אפשר לסרב לבקשה כ"כ כנה ונרגשת?
הכנסתי את הזין הזקור שלו לתוכי, מרגישה בדיוק ההיפך: שאני חודרת אליו, שאני מזיינת אותו בכוס החם, ההדוק והרטוב שלו. התענגתי על כל סנטימטר. לאט. ממש לאט.
ואז נעתי בתנועות קטנות וקצובות, מתענגת על תחושת המלאות הנעימה והחלקה.
נעים לך, שפחה?
כן גבירתי. מאד.
את אוהבת שמזיינים אותך?
כן, גבירתי.
עברתי לתנועות עמוקות יותר, מפמפמת לו את הכוס מלמעלה למטה, בנחישות וברגישות.
כן, מרגישים שקיבלת לא מעט זין בכוס הנוטף שלך. הוא כ"כ הדוק, רטוב וחם.
עמרי הניע את האגן שלו.
Big mistake. Huge.
הנחתי לפרק יד אחת שלו כדי להעיף לו סטירה. את ידי השנייה הידקתי עוד יותר על מפרק היד שלו, ומיקמתי אותה בתנוחה לא מאד נוחה. לו. לא לי.
הרשיתי לך לזוז, זונה?
סליחה, גבירתי.
עוד סטירה.
תעני לי על השאלה.
לא, גבירתי.
אתה לא זז. אתה שוכב ונותן לי לזיין אותך. רק לי מותר. אתה לא פה בשביל העונג שלך אלא בשביל לענג אותי. ברור?
כן, גבירתי.
בפעם הבאה שתזוז, אני אצא ואפסיק לזיין אותך.
מעולם לא איימתי איום כ"כ ריק. אין סיכוי שהייתי מפסיקה.
חזרתי לנוע מעליו, טוחנת לו את הכוס בתנועות אגרסיביות, נעיצות קצרות ועמוקות. הוא לא זז, אבל הוא נאנק ככה שכמעט ריחמתי עליו.
כמעט.
עצרתי.
הספיק לך, זונה?
לא גבירתי.
את רוצה שאמשיך לזיין אותך?
כן, גבירתי.
תבקשי.
בבקשה תמשיכי לזיין אותי, גבירתי.
תתחנני.
התחננה.
המשכתי.
מה אגיד לכם, זו עבודה קשה לזיין.
הגיע הזמן לעוד אורגזמה.
ירדתי מהכוס הצמא, שכבתי על הבטן והתחלתי לאונן.
תנשק לי את הגב.
לנשק הוא ידע, הילד.
לטף לי את הישבן.
הגרוי הלך והתעצם. האצבע שלי, הנשיקות שלו, הליטוף בישבן, שמספיק לגעת בו קלות כדי שאעבור ממצב רגיעה לחרמנות שיא.
אבל משהו היה חסר כדי להביא אותי לשם.
תלקק לי את הישבן, גנחתי.
הייתי מסתפקת בלשון שלו על פלחי ישבני, אבל עמרי צלל פנימה, מעניק לי רימינג פרמיום.
תאונן לי, הצלחתי לפלוט.
ציית.
תוך שלוש דקות. או ארבע שעות, או חמש עשרה שניות, התפוצצתי. זיקוקים נדלקו בתקרה, הראש שלי הסתובב ב-360 מעלות, זרמים חשמליים נשלחו מהכוס שלי לגפיים.
דיייי, אמרתי.
עמרי הפסיק, ואני השתחלתי ממנו לחופשי.
שכבתי בתנוחה עוברית ותהיתי האם מוות מהתקף לב בגיל 51 במיטה שאינה שלי בבית שאינו הבית שבו אני מתגוררת עם בן זוגי ייחשב לטרגדיה נוראית או לשערורייה צדקנית.
הלב שלי פרפר בפראות, מנסה להתמודד עם הזרמים, הגלים, האורגזמה הממושכת והבלתי מתפשרת.
אני צריכה דפיברילטור בהישג יד, חשבתי.
בסופו של דבר, שרדתי. לקח לי נצח להתאושש, להסדיר דופק, להרגיש שאני יכולה לסבול שוב מגע.
הבטתי בעמרי. הוא השתופף בקצה המיטה, ראשו צמוד למזרן.
כל הכעס שחשתי כלפיו קודם התפוגג. הוצפתי ברגש חיובי. הכרת תודה, חיבה עזה. כזה מתמסר, כ"כ כנוע ושירותי, כ"כ חמוד ויפה.
תסתובב ותפנה את התחת לעברי.
עמרי הסתובב כמו כלבלב שזה עתה גילה שיש לו זנב ועסוק במרדף אחריו.
ליטפתי את הישבן החלק והשזוף שלו. העברתי אצבע ברווח שבין הישבנים. מצאתי את הביצים שלו ומחצתי אותן. ואז חזרתי להתמקד בישבן שלו, סוטרת לו שוב ושוב, לא מותירה שום סנטימטר זנוח.
מה אומרים, עבד?
תודה, גבירתי.
השכבתי אותו לרוחב המיטה והמשכתי להשתעשע בישבן שלו, כששתי אצבעות שלי תחובות בפה שלו והוא מוצץ אותן כמו זין.
הבטחתי לו שאם הוא ימצוץ מספיק טוב, אולי הוא יזכה למצוץ זין אמיתי בקרוב. לפי הגניחה החנוקה שלו והמציצה הנואשת, הבנתי שלפחות ברמת הפנטזיה, הוא בעד.
הייתי מבושמת, מסופקת ועייפה. החלטתי שהגיע הזמן לישון.
ציוויתי על עמרי לשכב בצד שלו, נכנסתי מתחת לשמיכה, סובבתי אליו את הגב ואמרתי לו לחבק אותי דרך השמיכה.
לילה טוב, מלמלתי. מקווה שתצליח להירדם בלי שמיכה ובלי לגמור.
מחובקת, מפויסת ומסופקת, נרדמתי.
(stay tuned!)
