ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המנטליסטית

תעוד של שיחות וחוויות שמראה את הפער בין הדימוי הזוהר של שולטת עטוית עור על עקבים שלרגליה נשלט חטוב וצייתן לבין המציאות ההו כה עגומה.
לפני שנתיים. 14 באפריל 2022 בשעה 12:25

יום שישי בבוקר. 

התעוררתי לאיטי, כרגיל. החלום האחרון עדיין יותר מציאותי מהמציאות. לא ממש זוכרת את מה שארע לפני שנרדמתי. 

ואז התהפכתי וראיתי את עמרי. ישן בשלווה, עירום ופגיע. התחמן הקטן הצליח למצוא שמיכה נוספת בארון בעודי ישנה. אמנם שמיכת קיץ, אבל עדיין. האמת, די הערצתי אותו על התושיה והדאגה לעצמו.

הורדתי את השמיכה שעטפה אותי ונצמדתי אליו בגבי, מחככת את ישבני במפשעה שלו. הזין שלו התעורר לחיים, אבל הוא עדיין נראה ישן.

שלחתי יד לאחור, ומחצתי את האשכים שלו דרך השמיכה הדקה. זה עבד טוב יותר מכל שעון מעורר.

הוא התכווץ קצת וחיבק אותי.

בוקר טוב, גבירתי. הקול שלו היה צרוד ומנומנם.

בוקר טוב. איך ישנת?

מצוין, גבירתי.

אני שמחה לשמוע. העפתי את היד שלו שחיבקה אותי.

תעשה לי נעים בגב.

אם יש משהו שאני אוהבת, זה שמלטפים לי את הגב. אני אוהבת שמלטפים אותי בכל הגוף, אבל רגישה לדגדוגים. איכשהו, ליטופים בגב מצליחים להיות נעימים ומנחמים, בלי לעצבן ולדגדג.

התחככתי בו עוד טיפה לפני שהתרחקתי מספיק כדי לאפשר לו ללטף אותי.

הוא ליטף אותי לאט ובעדינות. מלמעלה למטה. מלמטה למעלה. שכם ימין, שכם שמאל, גב תחתון, הגבול בין הגב למותניים. זה היה נעים. זה היה מרגיע. זה היה מנחם. הרגשתי כמו תינוק בחוג עיסוי תינוקות. דרך היד הנעימה שלו הרגשתי את הרצון לעשות לי טוב, את ההתמסרות. איכשהו זה ריגש אותי יותר מכל מה שהוא עשה עד כה.

יכולתי להמשיך לשכב כך לנצח, אלא שאז היד שלו גלשה קצת דרומה מדי, וליטפה את קצה הישבן שלי.

אם יש משהו שמגרה אותי אוטומטית, מביא אותי מאפס למאה בשנייה, זה ליטוף ישבן.

השכבתי אותו על הבטן.

נשכבתי מעליו. מיקמתי את הידיים שלו לצד ראשו, מהדקת את פרקי הידיים שלו בנוהל למזרן בכח. התחככתי בו בכוח, בפראות, מזיינת אותו על יבש. 

זה גרם לזין שלו להתחכך במזרן, והוא גנח בהנאה. 

סתום ת'פה, אמרתי לו קצרות. 

הוא ניסה. הוא באמת ניסה. הוא החניק כמה אנקות קטנות. זה היה כ"כ חמוד שנישקתי לו את הצוואר ואז ליקקתי אותו. איזה יצור מתוק מצאתי לי. 

שים קונדום, לאטתי באוזנו. אבל לא ירדתי ממנו ולא עזבתי את פרקי הידיים שלו. 

אינסטינקטיבית, הוא ניסה להשתחרר ולהתהפך. אולי אם הייתי צנומה יותר, הוא גם היה מצליח. 

לא, התריתי בו. 

הוא התרפה. 

שים. 

קונדום. 

אמרתי. 

הטון שלי היה קפוא. 

אני מצטער, גבירתי, הוא כמעט בכה מחוסר היכולת שלו למלא את הפקודה ולהבין איך זה בכלל אפשרי. אני לא יכול. 

למה? 

כי את... את... אני לא... 

פשוט תבקש, ילד, אמרתי לו בעדינות. 

גבירתי, את יכולה בבקשה לתת לי לשים קונדום? 

בטח, אמרתי בקלילות. 

ירדתי ממנו. 

הוצאתי קונדום מהמגירה והנחתי אותו על החזה שלו. 

הוא התחיל לפתוח אותו. 

סטירה. טוב שישנתי כ"כ טוב וחידשתי כוחות. לא היתה לי מספיק תנופה, אבל יחסית לנסיבות, חתיכת סטירה. 

תודה גבירתי, אמרתי לו בתוכחה. 

סליחה, גבירתי. תודה, גבירתי. 

תודה על מה, עבד? 

תודה שאפשרת לי לציית לך, גבירתי. 

תמשיך. 

הוא שם את הקונדום, תודה לאל. 

שיכלתי רגליים. 

תענג אותי עם הזין שלי. 

עמרי היה כ"כ סמוק, מבולבל ומסכן שכמעט גמרתי גם ככה. 

לא היה לו מושג מה אני רוצה ומה הוא אמור לעשות, והוא הרגיש סתום ולא מספיק טוב מהרגע שהוא התעורר, פחות או יותר. 

הצבעתי על הזין שלו. 

מה זה? 

הזין שלי גבירתי. 

סטירה. מי צריך מנוי לחדר כושר. 

הזין *שלך*? הנימה שלי הצליחה לשדר תדהמה ובוז בו זמנית. 

עמרי נשם לרווחה וחייך. 

הזין שלך, גבירתי. 

מצוין. עכשיו תענג אותי איתו. 

עמרי הביט ברגליי המשוכלות. ראיתי את הגלגלים במוח שלו עובדים. 

אני יכול בבקשה לענג אותך עם הזין שלך, גבירתי? 

לא יכול. צריך. אני אחכה עוד הרבה? 

הבטתי בו וראיתי את כל מי שניסה אי פעם בכל אגדה או סרט למצוא את הכפתור הסודי למערה החשמלית, את מילות הקסם היפתח שומשום, את הסיסמה שתפתח את המחשב. את כל מי שהתמודד עם חידת היגיון, עם אתגר בהישרדות. 

גבירתי, את יכולה בבקשה לאפשר לי לענג אותך? 

בינגו. 

לא פישקתי רגליים, אבל הפסקתי לשכל אותן. 

כמובן, מתוקי. אתה צריך רק לבקש. 

הוא הביט בי בהיסוס, מנסה להבין אם הוא אמור לבקש ממני לפשק את הרגליים או לעשות זאת בעצמו. 

בעדינות, אמרתי לו. אפילו אני לא חסרת לב עד כדי כך. התעללתי בו מספיק לבינתיים. 

או לחילופין, ואם נהיה כנים, כבר לא יכולתי לחכות. 

עמרי פישק את ירכיי בעדינות, בחרדת קודש וביראת כבוד. הוא זכה סוף סוף לתפקד כוויברטור שלי, וראו שהוא מודע לגודל המעמד. 

הוא עינג אותי עם הזין שלי, שבמקרה היה מחובר אליו. לפי הקצב שלי, ההוראות שלי. אני יכולה רק לדמיין כמה איפוק נדרש ממנו כדי לא לנוע בקצב שהגוף שלו זעק לו. 

לא גמרת אתמול. 

נכון, גבירתי. 

אתה רוצה לגמור? 

כן, גבירתי. 

עד כמה אתה רוצה? 

מאד, גבירתי. 

תבקש. 

אני יכול בבקשה לגמור, גבירתי? 

תבקש יפה. 

בבקשה, גבירתי, אני מתחנן שתרשי לי לגמור. 

שלא תעז לחשוב על זה אפילו, אפס. 

תמשיך לענג אותי. 

התענגתי על הזין והמצב המון זמן. יש היאמרו שפרק זמן שגובל בהתעללות בחסר ישע, והם כנראה יצדקו. 

ההנאה היתה גם מהגרוי הפיזי, אבל גם מכך שעמרי צריך להתאפק ולהתענות כדי לענג אותי. איזה שילוב מושלם. 

צא. 

הזין החליק החוצה, מותיר את הנרתיק שלי מיותם ומיוחם. 

תוריד את הקונדום. 

תתחכך בשוקיים שלי. 

אני כ"כ אוהבת את התנוחה הזו. היא כ"כ מזכירה לי את הכלבלב קצר הרגליים והחרמן עד גיחוך שהיה לחבר נעורים שלי. הוא התחכך בהכל. רגליים, מדרכה. רהיטים. 

הכלבלב שלי התחכך בשוקיים שלי בנואשות. 

אני רוצה לראות אותך משפריץ, פלאפי. תשפריץ בשבילי. 

עמרי הגביר חיכוך וקצב. 

הוא גמר תוך שניות. 

הוא התנשם בכבדות, עומד על ארבע. כזה פלאפי. 

תנקה אותי. 

הוא ליקק את הזרע שלו מהשוקיים שלי. עשה עבודה יסודית, כהרגלו. בכל זאת, עוזר אישי מקצועי ומנוסה.

עכשיו תאונן לי עד שאגמור, ציוויתי עליו, כדי לחסל סופית כל אשליה שהיתה לו לגביי ולגבי טוב ליבי. 

מותש ומרוקן, הוא ציית לי. 

זה הרגיש טוב כמעט כמו ליטוף הגב. זה הרגיש כמו אהבה ומסירות וסגידה וצייתנות. 

גמרתי. 

לא הפיצוץ של ליל אמש. 

אורגזמה רכה, עדינה, עגולה. כל החדר התמלא מעגלים זוהרים ועדינים. לא התנפצתי אל גלי האורגזמה. שטתי עליהם. 

הרגשתי מפויסת עם עצמי ועם היקום. נירוונה. 

(החלק הבא כנראה ייכתב כשתקראו בהגדה בהסבה לצד שמאל או משהו) 

 

 

Menta​(שולטת) - תהיו אחים, תכתבו לי למה במיוחד התחברתם. בין אם זה אקט מסוים שמתואר, משהו באווירה או לא יודעת מה. זה למטרה נעלה, לא סתם לאגו טריפ.
לפני שנתיים
אישון מאוזן​(נשלט) - מצאו מאד חן בעיני במיוחד הפעם ההתמקדות המובהקת בעונג שלך ותיאורו המפורט, לצד ההחפצה והמעברים החדים בינם לבין ההבהרות הבוטות והישירות של מקומו של עמרי.
תודה 🙇🏻♂️🙏
לפני שנתיים
sun cheek{Lucy} - מושלם
ואת יודעת, לי למשל מאוד קשה חדבר בבוקר בזמן ההתעוררות, אז לראות את המסירות שלו שהוא מתעורר וממלא פקודות בקצב כאילו 12 בצהריים בשבילי זה ואוו
😍💜
לפני שנתיים
יואב 31​(אחר) - אין את פשוט הורגת אותי עם הכתיבה
אהבתי את ההחפצה בנוסף שמרוב התרגשות העבד נהיה סתום ולא מבין פעולות פשוטות מהפחד לעשות משהו לא נכון .
זה ואוו
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י