שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

המנטליסטית

תעוד של שיחות וחוויות שמראה את הפער בין הדימוי הזוהר של שולטת עטוית עור על עקבים שלרגליה נשלט חטוב וצייתן לבין המציאות ההו כה עגומה.
לפני 4 שנים. יום רביעי, 11 במאי 2022 בשעה 12:13

הייתי היום באיזור התעשייה. השארתי את הרכב במוסך, נכנסתי למאפייה הסמוכה לאכול, וניהלתי את השיחה הבאה עם הקופאי:

אני: לקחתי כריך ושתייה.

הוא: איך את מרגישה?

אני: סליחה? 

הוא: איך את מרגישה היום? 

אני: רעבה מאד.

הוא: או אה, אישה רעבה זה מסוכן. אתן נהיות עצבניות.

אני: אישה בכל מצב לא מאוזן עצבנית. רעבה, במחזור, בהריון.

הוא: ואז אתן עושות לנו את המוות.

אני, בחיוך רחב: נכון!

הוא: למה?

אני: כי אנחנו יכולות. כי אפשר. (ובלב: כאילו, דה?) 

הוא: אבל אנחנו סובלים מזה.

אני: נו, אז בכלל כיף לנו. זה נהדר. אנחנו פורקות תסכולים ואתם סובלים. 

הוא: - - -

אני: אתה יודע, אתה יכול פשוט להיות גיי, ואז לא תצטרך לסבול את כל השטויות שלנו.

הוא: - - -

אני: גם הרבה פחות חפירות.

הוא: איך שאמרת את זה, רק המחשבה על זה עושה לי...

אני: אתה אומר שכבר עדיף כל הווג'ראס איתנו, הא?

היה טעים.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י