לפני שנתיים. 10 באוגוסט 2022 בשעה 19:30
מחזור זה חתיכת סשן קשוח.
קודם כל, אני בכלל שולטת. מה זה הסבל הזה? הכאבים? חוסר השליטה במצב במשך שלושה ימים?
שנית, אין מילת ביטחון. לא משנה כמה קשה, אי אפשר להפסיק. עצירות, כאבי ראש, כאבי שיניים, כאבי מפרקים, עייפות קשה (ואני סובלת מתסמונת התשישות הכרונית, אני רגילה להיות עייפה ברמה חריגה). אין הפוגה, הקלה, מנוח.
ולבסוף, אין אפטר קייר. לא מקבלים מדליה, לא אומרים לי כל הכבוד על כוח הסבל. שום כלום. כמו שהוא בא, ככה הוא הולך.
יאללה, שיילך כבר.
ואם אפשר שמישהו ילטף לי את הגב ויגיד לי שאני גיבורה ונפלאה ויכיל אותי, זה בכלל יהיה נחמד.
