עוד שתי תובנות בעקבות שיחות בצ'אט.
1. שיטת מצליח. גברים יגידו כל מה שנראה להם שאני רוצה לשמוע. למרבה הצער, אני לא רוצה לשמוע קלישאות נבובות, ואני לא ממש טיפוס שגרתי, אז מה שמוצא חן בעיני הרבה נשים לא מוצא חן בעיניי.
אני מנסה לבדוק מי עומד מולי. מה העקרונות שלו, ההעדפות שלו. לבדוק אם הוא ואני מתאימים. כשמי שמולי הוא מסכה גנרית שאין לי מושג מה היא מסתירה, זה לא יעבוד.
2. הסיבה להתנהגות הזו היא שבמוחם של הרבה גברים, חוסר התאמה בינינו אינו אופציה. ברור להם שאם רק יקישו את הקוד הנכון, הכספת תיפתח. אני לא יודעת אם זה כי הם מנסים לרבע את העיגול, כלומר שברור להם שאנחנו לא מתאימים מבחינת העדפות בדס"מיות, אישיות, סוג הקשר שאנחנו מחפשים וכן הלאה, אבל הם מתעלמים מכך כי הם רוצים משהו וחושבים שאני יכולה, שלא לומר צריכה, לספק להם אותו, או האם זה כי הם חושבים שמעצם היותי אישה או שולטת יש התאמה אוטומטית, וכל מה שלא מתאים הוא גמיש, פתיר ותלוי אך ורק ברצוני הטוב.
דעתי שונה. לפעמים אני נתקלת בפרופיל מקסים או בלוג מדהים, יוזמת שיחה, ומגלה במהלכה שאין התאמה. שיש צדדים נוספים שלא באו לידי ביטוי בפרופיל או בבלוג, ושפחות קורצים לי. אז אני מתבאסת, אבל לא מתעקשת.
אני גם מחפשת קשר יציב, אז התאמה אישיותית, אינטלקטואלית ובדס"מית חשובה לי. הרבה ממי שפונה אליי פחות בררן כי למרות שהוא אומר לי שהוא מעוניין בקשר, הוא מעוניין במפגש ותו לא.
ולבסוף, אני אישה. אני רגילה לגברים, שמתוך נואשות או הבנה כוזבת של המציאות, רגילים לפנות לנשים באופן שנראה להם שיניב הענות, ושלא תמיד הוא אותנטי.
אז אני בודקת. מתרשמת. ואם השיחה לא כיפית או נעימה, אם אני מבינה שמה לעשות, פוט פטישיסט נחדר וחובב ביזאר שגר בפנמה סיטי, מקסים ככל שיהיה, לא מתאים לי, אני אחתוך.
ואז מיד יתרעם הבחור השרמנטי ויקרא לי מנוכרת, כועסת, קשה, בררנית, ממהרת לשפוט, יגיד שהוא בכלל לא כזה ולא חייב אנאלי, ואולי הוא לא גר קרוב אבל אם רק אמשיך להכיר אותו אגלה שהוא אדם איכותי ומה שיש בו מפצה על כל מה שמפריע לי. שזה גם בולשיט, וגם מוכיח לי שצדקתי.
הפסולת לסל וחסל. ותודה לכלובי על אפשרות החסימה.
יואו, איזה מעייפים.
