איזה כיף זה לצאת מהמשחק.
איזה כיף זה לא להיות בהמתנה מתמדת, באכזבה מתמדת.
והכי כיף זה להבין שלא כל הודעה טומנת בחובה פוטנציאל. ואז אפשר להתעלם. או לענות במטרה לסגור לתמיד את הבסטה הספציפית.
ההוא שדיבר איתי שבוע וחצי בטלגרם וכנראה הסתיר את היותו במערכת יחסים במסווה של עבודה במתקן בטחוני במשמרות? סניפ סניפ. סלמאת.
ההוא שהתחיל הכי מתאמץ, שאשכרה מצא רשימה של מאות גבולות, וסימן אחד אחד מה כן ומה לא, מה שמאד הרשים אותי, אבל בערב כשהתכתבנו על משהו מסובך וביקשתי שיתקשר אמר שיתקשר עוד מעט ולא התקשר כי הוא נתקע אצל ההורים ועזר להם לפרק ארון, רק לא חשב שמן הראוי לעדכן אותי, ואז התנצל והציע לדבר ואמרתי לו שכבר מאוחר ונמשיך מחר ולמחרת לא שמעתי ממנו? שלח הודעה אחרי שבוע. התעלמתי. שלח עוד כמה הודעות. היי, לא משהו מעבר. התעלמתי ומחקתי.
ההוא שחווה סשן שליטה ראשון אי פעם בחייו איתי, שלקח לו שבוע ליצור קשר ולבקש פגישה נוספת, כי חוסר המשיכה שלו אליי הוריד לו מהחווייה, וקיבל תשובה שלילית כי א. אם אתה לא נמשך אליי, זה מוריד לי וב. אתה עצמך לא הטעם שלי כבר בתמונות, ובמציאות עוד פחות, ועכשיו עלה מן האוב לבקש שוב צ'אנס כי הוא לא מוצא שולטת שסיפקה לו את אותה חווייה מוצלחת, ומה זה משיכה פיזית יחסית למשיכה לאינטליגנציה ולאישיות ולטיב השליטה שלי, שממש באים לו טוב? קיבל על הראש. לא השתנה כלום. אני עדיין נראית "מדהים לגילי" ואתה עדיין נראה לא טוב לגילך או לשום גיל. אמרתי לך לא והסברתי לך למה כבר אז.
איזה כיף זה להיות בצד המייבש ולא המיובש.
אולי מתישהו ארגיש נקייה מספיק ואיתנה מספיק כדי לנסות להכיר עם כל תעצומות הנפש הדרושות. לאט, בלי לחץ, בלי לפתח ציפיות מוגזמות.
אולי.
עד אז, כיף פה במנזר. קירות אבן עבים, שקט מוחלט, טבע ירוק והתבודדות.
אה, והאפס המאופס שסרבתי לו בצ'אט לפני כמה חודשים ופנה אליי שוב, אמר שקרא בבלוג שלי ושאל האם אני מתחרטת על השיפוטיות? כפי שעניתי לו, לא במקרה שלך, אידיוט. וכשהוא התחיל לחרטט שברור שלא הוא, אבל בכללי, והתנצל כשאמרתי לו שהשאלה הזו היא פסיב אגרסיב מבחיל, אמרתי לו שהוא חרטטן ויצאתי מהצ'אט. אפס. כן, אני ממש אכולת חרטה שאחרי שסיפרת לי שהיית בקשר עם מישהי, גילית שהיא נשואה, המשכת את הקשר והגעת לפגוש את בעלה ואותה בלי שהחלפתם תמונות פנים, והתפשטת לפני כניסתם לחדר, לא נפלתי לזרועותיך.
הקץ לבולשיט. אלביס האז לפט דה בילדינג.
