לאחרונה אני מפליגה רחוק יותר ויותר בפנטזיות שלי. כתוצאה מכך, הבנתי שבעצם משאת הנפש שלי, וכנראה של עוד שולטות, היא להגיע למצב שמזקק את השליטה לתמצית הכי מדויקת שלה: שהרצון היחיד של הנשלט הוא להיות כלי שרת.
בשמונה וחצי השנים שלי בכלוב, קראתי הרבה בלוגים. חלקם של אנשים שנמצאים ביחסי שליטה ארוכים של כמה שנים. וראיתי לא פעם התפתחות ביחסים האלה, לפעמים קצת מדאיגה, לעבר המצב הזה.
השליטה נהיית יותר ויותר גורפת. לא רק כשנפגשים. שליטה בגמירות. כלובון ומניעה. איסור לגעת בזין. לאט לאט הנשלט מופשט מהחשקים והרצונות שלו ומאולף דרך התניה לרצות ולחשוק בדברים שפעם לא עוררו בו שום עניין או גרוי, או אולי אפילו דחו אותו. דברים שהשולטת רוצה.
בפנטזיה שלי, אפילו אין צורך להקדיש זמן ואנרגיה בלהשפיל את הנשלט או להכאיב לו. לא צריך לנעול לו את הזין בכלובון. ברור לשנינו שלא אמור לעמוד לו למעט כשאני מצווה עליו להעמיד אותו כדי להשתמש בו לעינוג שלי או כשבא לי להתעלל בו.
הקיום שלו מזוקק לשירות. ההווייה שלו מתמצה בלהיות כלי שרת. עבד נוחות, עבד מין, משרת. אין צורך לדבר מעבר למילות הקוד, והוא לא מוציא אף מילה. פשוט עושה.
בבוקר, הוא יודע שעליו להגיע למיטה ולהביא אותי לאורגזמה. אני אגיד "אצבע" או "רד" או אשכב על הבטן ואאונן, והוא יידע שהוא צריך לעזור לי עם רימינג ואצבע.
כשאגמור, הוא ייכנס לתנוחת הדיפולט, שהיא על הברכיים עם ידיים מאחורי הגב, גו זקוף ומבט מושפל, קולר על הצוואר והרצועה מוחזקת בפה.
נקסט. ארוחת בוקר. הוא שלח לי את התפריט לווטסאפ. אני אומרת "נייד" והוא מגיש לי אותו בידיים פשוטות. אני בוחרת מהתפריט והוא הולך להכין. כשאני אוכלת, הוא קשוב. ממלא כוס שתייה שהתרוקנה. מגיש לי מפית.
וככה זה נמשך כל היום. אמבטיה, מריחת קרמים. עיסוי כפות רגליים ממושך כשאני צופה בטלוויזיה או גולשת בנייד.
הוא לא מתוגמל בשום דרך. הוא לא מדבר למעט כשאני פונה אליו. העונג שלו לא נכנס למשוואה. השכר היחיד שלו הוא בידיעה שהוא ממלא את כל הצרכים שלי ובכך גם את ייעודו.
אין לו שום אשליות לגבי הזין שלו. ברור לו שכשאני מורה לו להעמיד אותו, זה רק כי ככה בא לי לגמור. לא מלשון ואצבע, לא מוויברטור שהוא מחזיק, מזין. ושלו זמין לשימושי.
אין שום נקודה שבה הוא מקבל פרס. רשות לאונן או לגמור, למשל. התיחסות לא אינסטרומנטלית. הוא אינסטרומנט. לא כי אני רעה וחסרת רגש אלא כי מערכת היחסים היא תמצית מזוקקת של מהות השליטה.
כשאני משנצת או עסוקה, הוא משוחרר לענייניו. הוא רשאי לעשות בזמן הזה ככל העולה על רוחו. זה לא מעניין. רוצה לאונן? שיאונן.
אני תוהה אם מה דעתם של הנשלטים שקוראים את הפוסט הזה. האם גם עבורכם זו החוויה האולטימטיבית? ושולטות, מה עמדתכן בנושא?
