עבור הרבה נשלטים, ככל שהצורך בשליטה הוא יותר ממודר ונפרד משאר חייהם, כך הוא גדול יותר.
הם מחפשים שולטת. מישהי שתספק להם את הצורך בשליטה. היא צריכה להיות שולטת במידה כזו שלא יהיה שם חשש לזליגה לשום תחום אחר. שהרי הפרדה היא צו השעה. השולטת צריכה הכשר בד"צ למהדרין: לא מכיל וניל.
וניל הוא אלרגיה מסכנת חיים להרבה נשלטים. לכן הם יקפידו לקרוא לי גבירתי בכל רגע נתון, ואם חלילה כתבתי להם המשך יום נעים, הם כבר בפאראנויה שאני לא באמת שולטת.
עכשיו מה האבסורד? הם מחפשים ומחפשים ומוצאים רק שולטות בלאי, לדעתם. כאלה שהשליטה לא זורמת בעורקיהן אלא עושות זאת מתוך אינטרס או כדי לרצות. אני לא בטוחה שזה באמת כך. ייתכן שכל חטאה של השולטת הוא שבעורקיה זורם גם דם אנושי.
ואז הם מוצאים אותי ולא מפסיקים להתפעל מכמה אני אינטליגנטית, מדויקת, שולטת "אמיתית", קשוחה, משפילה, אחראית ושפויה, והכל יחד. The total package.
ואחרי שנפגשים והיה מדהים, כי אני פאקינג מדהימה ויודעת לבחור פרטנרים שיש בינינו התאמה, הם מסופקים. הם מאושרים. מצאו בול את מה שחיפשו, לעיתים מה שחיפשו שנים. סגרתי להם את הפינה.
ואז הכל סבבה מבחינתם. החיים שלהם ממשיכים, ומתווספת אליהם שולטת שקובעים איתה מתי שהצורך שוב מתעורר.
לפני הפגישה הראשונה, יש חיזור כולל. בוקר טוב, לילה טוב, פרחים וירטואליים, עניין באיך עבר עליי היום, כוכבים בעיניים.
אחריה, פחות. ואחרי הפגישה השנייה, עוד פחות. זהו, העסקה נחתמה. עכשיו אני על ריטיינר.
והם באמת לא מבינים עד כמה זה פוגע. ומה הקשר בין זה שבפגישה הם התמסרו לי לחלוטין, וביקשו לחבק אותי, ודיברנו ולא רק סישנתי להם את האמ אמא, לבין זה שעכשיו אני מצפה להמשכיות והתפתחות. ליטרלי, מה הקשר. כאילו אני איזו אשת מקצוע מעולה שהם שומרים בזיכרון. מבחינתם, הם מצאו אינסטלטור מעולה. הם יקראו רק לו בכל נזילה. סומכים עליו במאה אחוז. חושבים עליו רק טוב. אבל הוא אינסטלטור. מה יש לו להעלב שלא קוראים לו כשאין סתימה.
אצלי אין מידור כזה. המפגשים איתי כ"כ מוצלחים בגלל שאני מביאה לתוכם את כולי. בגלל שאני אדם מקסים. בגלל כל מה שיש בי. ואני לא מבינה, בחיי שלא, מה לא ברור בפרופיל שלי, ששוב עדכנתי הבוקר, אבל שתמיד היה כתוב בו במפורש שאני מחפשת מערכת יחסים עמוקה, רגשית ויציבה ותדירות של מפגש אחד לפחות בשבוע.
כי זה שוב קרה. אחרי שני מפגשים, התחילה הדעיכה. לפני השלישי, עשיתי תאום ציפיות מחודש. בשלישי, הוסכם על מודל חדש. אבל היום, כששאלתי מתי נפגשים, התשובה היתה בעוד שבועיים.
הבן אדם עושה לי לייק ומגיב על פוסטים שלי בפייסבוק כל יום, כן? והוא לא מבין מה הבעייה שלי ולמה אני חותכת.
קודמו גם היה ככה. מת להיפגש שוב, אבל כרגע בלחץ זמן. שולח הודעות עם הצעות מה נעשה במפגש הבא, אבל לא מתעדף אותו מספיק כדי לגרום לו לקרות. ואחרי שחתכתי כי לא מתאים, הוא עדיין חושב שאני אחלה ומקסימה ונהדרת ושמח שהכרנו. פשוט לא מספיק מקסימה כדי שהוא ירצה להיפגש איתי השבוע.
אין לי כשולטת מקום בחיים שלהם כי הם לא חושבים עליי כחלק אינטגרלי מהחיים שלהם. מידור. הפרדה.
אני שולטת. ככה אני במיטה ומחוצה לה. זה לא דן אותי לחיים של מפגשים פעם בשבועיים. זה לא אומר שאני לא רוצה קשר רגשי. זה לא או או. זה גם וגם. שולטות לא צריכות מערכת יחסים כוללת שבה יראו אותן גם כנשים? אין לנו צרכים רגשיים? וכשאנחנו שמות אותם על השולחן, זה הופך אותנו לווניליות? איזה טמטום זה לחשוב ככה. איזה חוסר הבנה מיזוגני.
ואחר כך נשלטים עוד מעזים להתלונן ששולטות רואות בהם פונקציה לניצול ותו לא. חברים, הפוסל במומו פוסל.
אני מחפשת נשלט כי אני שולטת. לא כל גבר שאוהב שליטה מספיק לי מעצם היותו נשלט, כמו ששולטת עילגת, טיפשה, נצלנית ולא איכותית לא תעבור אצל הרבה נשלטים. אני מחפשת מישהו שימלא את כל הצרכים שלי. הצורך בסקס, בשליטה, באהבה. ונילי לא יצליח למלא את כולם כי אני שולטת. אבל זה שמישהו נשלט לא מגביל את מקומו בחיי, וזה שאני שולטת לא צריך להגביל את מקומי בחייו. זה רובד נוסף של התאמה. זה הכל.
כמה שפל צריך להיות אדם כדי שיבטיח שהוא מעוניין בקשר בול כמוני, בדיוק בתדירות הזו,כולל כל המרכיבים הללו, רק כי הצורך הלא ממומש שלו גובר על היכולת שלו להתנהג כמו בן אדם ולא כמו דושבאג. ואחר כך הוא יגיד שמראש הוא אמר שפגיעה בחיים שלו זה גבול ושאני זו שלא בסדר שאני לא מכבדת גבולות.
באמא שלי. כמה שנמאס לי כבר.
