לפני 5 שנים. 1 במרץ 2019 בשעה 16:43
להיות נשלט זו הוויה.
סשן, לא סשן. בוקר, צהריים, ערב, לילה. בבית, בעבודה בסידורים. בכל רגע ובכל מקום אתה יודע ומרגיש את זה.
יש משהו מאד מרגיע בידיעה שיש לך שולטת, בעלים. שאתה שייך למישהי שמבינה אותך ושאתה מבין אותה, מתמסר אליה, מעריץ אותה ומפגין את אסירות התודה שלך באמצעות שירות מסור ומבטים כלבלביים.
זה הכי מחרמן עבורי, לדעת שיש מישהו שזו הווייתו. יותר מכל אקט ספציפי. יותר מפורסד בי אפילו.
להסתכל לך בעיניים ולראות את ההשתקפות שלנו בהן, אתה ואני, השולטת והנשלט, הבעלים שלך ואתה, שהווייתך היא להיות שייך.
שייך לי.
