לפני 3 שנים. 15 בינואר 2021 בשעה 23:33
אני לא רוצה למלא לך את החור שנפער לך בלב,
כמו חלק בפאזל.
את הפאזל, או שמפרקים בסוף,
או שממסגרים ותולים לכדי תמונה שתדהה עם הזמן.
אני לא אהיה החלק הזה שמשלים אותך לרגע שאתה שמח על התמונה שהתקבלה,
ואני לא אדהה על הקיר בתוך מסגרת חונקת וחסרת תשוקה.
אני רוצה לצרוב לך את שפתי הבור, ליצור צלקות לידו ולהבעיר שריפות בתוכך.
את ההדבקה המאולצת אני משאירה לאנשים הרגילים,
חברות מאמאצחיק ואבא פגום.
לאלה שלועגים ל"סאחיות" אך מדברים מתוכה.
תבוא רק אם אתה מוכן להסתכן בטביעה,
כשאתה יודע שהמצוף היחידי נמצא אצלי
ואני זו שבוחרת מתי להגיש לך אותו.