לפני 16 שנים. 11 באוקטובר 2007 בשעה 1:47
בטח שאני יכול לאסוף את הרולים שלה בחופן אחד ולזרוק אותם לפח יחד עם כל ההיסטריות הנקביות והאשמות מפגרות. אחרי הכל למי אם לא לי יש מניה מרקיעת שחקים במפעל של רולים. ואפילו לדרוש ממנה שתפסיק לזיין לי את המוח לגבי בליעה, אוכל.
כשאני מזיין אותך מאחור שלא תעזי לפתוח את הפה כי אני לא מתכוון לגמור בחוץ ואם את לא יכולה יותר, תשפשפי את הצוואר כדי שאגמור יותר מהר.
אספתי את הרולים ואת כל המסכות הירוקות והסתכלתי בה כדי לזכור אותה כפי שהיא - מתחננת שאעשה אותה שלי, לא מבינה את המשמעות, מוותרת על עצמה עבורי בלבד.
אבל אז, טרם קיללה אותי, היא קיללה את עצמה על כי אוהבת עודה.
