לפני 16 שנים. 25 בנובמבר 2007 בשעה 23:59
.
החל מהשבוע, למעשה מהיום, חזרתי לראות את ילדיי. אחרי חצי שנה. היה לי יום מטורף כי תמרנתי בינם לבין העבודה. מכיוון שזאת שאהבתי פעם, הבטיחה שלא תגביל אותי עוד, פיציתי על החלל. מוזר, אבל כשהגעתי הביתה, וידאתי שהשעון מכוון כדי גם מחר לא לפספס את ההפסקה הגדולה ומבין סורגי הגדר לראותם יוצאים ומתמזגים בילדיהם של אחרים. למרות שאני לא צריך לעשות את זה יותר.
אחרי שכיליתי את הבקבוק במה שנראה כמו גמיעה אחת, הוא שלח אותה אלי. נכלמתי כי הוא עושה את זה רק כשאני נראה זוועה.
"זה בסדר, אדון אליפל," מלמלה, "אתה בעצמך תמיד אומר שאת העייפות מרגישים הכי כשעוצרים רגע לפני שנהיה מאוחר מדי."
אומר, אכן כן, אלא שעד עכשיו לא הבנתי עד כמה.
.
