לפני 16 שנים. 15 במרץ 2008 בשעה 2:57
.
ברגע אחד השתוממתי למראה ציפורניה השקופות שכמעט פצעו את עורה בו משכה כדי לחשוף בפניי את פתחיה וברגע שבא אחריו - היא רטטה. בתחילה במעין רטט עדין של אורגזמה ובסוף בזעקת אימים בליווי צליל עמום של נקישות שיניים.
הייתי על סף. בעיני רוחי הצעצוע המגואל בדמה נשלף ופינה את המקום עבורי; ריח מתוק התפזר באוויר וטעמו על לשוני. אפילו הרגשתי איך הדם הנקרש מכווץ את זוויות פי. אך נקישות שיניה והזעקה שהתעקשה להישאר באוויר (לבטח הסתבכה בעור התוף של אוזני) הרסו את הכל. ירד לי – קודם בראש ואחר כך בביצים.
"נקה אחריי," טפחתי על שכמו של האירי כשחלפתי מאחורי גבו.
מוקדם לה מדי. אבל אני נחמד נורא ויש לי ים בסבלנות. יבוא יום והיא תלמד אחד מהשניים – או לנקות או לא ללכלך ואז אוכל סופסוף ליהנות ואולי אפילו לכבד.
.