.
בואי, תביאי לי את התמונה האחרונה. את זאת שבה את נצמדת אל פניי ומרטיבה אותן בתשוקתך. אל תחששי, את הרי שטופה ונקייה ואם לאו, אני למעלה מאשמח לעזור לך להתנקות. לבטח בין כל הבקבוקים שניצבים על המדף במקלחון אחד נועד לשטיפת הנרתיק. קרוב לוודאי כתוב עליו "אינטימי" כי רק לי מותר לטפטף ממנו על ידי ולהחדיר אותה לתוכך – אני אזהה. אני אזהה את הסבון ואת הרגע בו תחושי נקייה מספיק כדי שאוכל לקרב את הפנים שלי אל תשוקתך. למה שתגבילי אותי בחוש הטעם? אחרי כל מה שעוללתי לך, אחרי כל מה שלקחתי ממך. אחרי שהפכתי אותך לאיבר מאיבריי, אחרי שקבעתי עבורך את מקומך וקולר על צווארך, אחרי שהחלטתי שלא יהיה רגע בחייך אותו תחיי למען אחר כולל עצמך. עכשיו, כשאת מקשיבה לכל רשרוש בחצר כדי להספיק לכרוע על הסף עם בואי, דווקא זה מה שאינו לרוחך?
נו באמת, ילדתי. הרי לא צריך לשם כך לעשות דבר. אני יושב על מקומי, את האכלת אותי לשובע, את עיסית את רגליי, את אפילו קילחת אותי ועכשיו אני רוצה את הקינוח שמגיע לי. אני רוצה לפשק את שפתייך ולשקוע בטעמך. תרפי את גופך והניחי לי לחבק את מותנייך ולהציבך על הכיסא. אני לא אפיל אותך, אני לא אעזוב. אני מבטיח שאמשיך לאחוז בך גם כשתכופפי את גווך לאחור ותאבדי את שיווי המשקל וגם כשתתקפלי ותתכווצי לפקעת אנקה שתקרע את גרונך. וכשתפרוצנה הדמעות מעיניך, אני אעצור לרגע כדי להודות לך על כי כולך שלי.
ואם תחליטי להיות נחמדה אלי ותעבירי את ידך על פניי ותלחשי "אני אוהבת אותך, מאסטר", אשק לתוך תוכה הבטחה ואחייך. כי זה עושה לי המון כיף לקחת עד הסוף.
.
לפני 16 שנים. 14 באפריל 2008 בשעה 0:43
