Brave Dwarf

Clotted Blood

And with tears of blood he cleansed the hand,
The hand that held the steel:
For only blood can wipe out blood,
And only tears can heal.
Oscar Wilde / The Ballad of Reading Gaol

I don't want it. I just need it. To breathe, to feel, to know I'm alive.

לפני 15 שנים. 6 במאי 2008 בשעה 0:14

Knuckle deep inside the borderline.
This may hurt a little but it's something you'll get used to.
Relax. Slip away.
How can this mean anything to me
If I really don't feel anything at all?

I'll keep digging till
I feel something.

.

מזה יומיים לא ישנת. מדהימים אותי עייפותך הכנועה, מבטך המתגלגל ועורך הפצוע. אני מכיר את כל החבורות כולן ואם אצטרך, אעמוד במבחן. זאת מאתמול וזאת משלשום ואת החתך שבלבך חרצתי בו כשנפגשנו בפעם ראשונה.

"תתעוררי," אני שואג, "זה לא הזמן לפרוש, זה לא הזמן להתנתק, אני רעב. תני לי עוד."

בקבוק ויסקי על השידה ריק לחלוטין, אני מחליף אותו באחר. נדמה לי שאת נרדמת בזמן שאני יורד למרתף. בפעם הבאה כשארצה לקחת, אכין גם את הויסקי מראש כדי שלא תוכלי לעצום את הכאב.

"של מי הכל?" זה הזמן להפסיק ללחוש או לבקש יפה, "תעני לי."
"שלך, מאסטר."
"לא!" אני אוחז בשפתייך ומניע אותן במקומך, "עכשיו את אומרת: 'שלך, אליפל'."

את מנסה לחזור על דבריי, אך למרות ששפתייך הלחוצות בין אצבעותיי, פולטות את המילים במלמול מפגר, אני לא משחרר, כי ככה אני קורע את עורך ממך ולפניך פושט את עורי כדי להרגיש ולנשום.
את ניחוח הפרדסים.
.
http://www.youtube.com/watch?v=07pLGIgyfjw&feature=related

שלגי - זה אחד מאלה שמשאיר אותי ספיצ'לס
(מה נהייתי סאבית של אדון שי?)

נו, מה נסגר עם איזה הוביט לשלגיה?

לפני 15 שנים

Brave Dwarf - (-:
את צודקת. אם יימצא, לכי תדעי, אולי תצטרכי להיות חברה שלי.

אגב, לגבי שפיצ'לס, אני עוד לא קראתי, אבל עדיין זוכר קצת. כוסומו. סימן שלא שתיתי מספיק.

לפני 15 שנים

שלגי - באמת יהיה קשה, אבל אני בטוחה שאתגבר.

לגבי שפיצלס - לי מעולם לא היה שפיץ, אז אין לי מושג.

לפני 15 שנים

shushu - http://www.youtube.com/watch?v=JOy5LOsV6Vs

(נו יופי, לכבוד יום הזכרון עברנו לשיטות של השב"כ... )
}{

לפני 15 שנים

Brave Dwarf - לעייפות יש תפקיד מאוד חשוב לא רק בשליפת מידע. ערנות משמשמת מעין שיריון בגלל חידוד מחשבה.
והשיר הזה מעולה ובא לי טוב עכשיו. תודה, שושו.

לפני 15 שנים

Brave Dwarf - משמשמת LOL ניסיתי לקרוא את המילה בקול רם. נסי גם.

לפני 15 שנים

שפחריפה - כשקראתי את הפוסט הזה הבוקר, הוא השאיר אותי עם תחושה שניסיתי לתת לה שם, המלה שהכי התקרבה היתה- YEARNING , כמיהה אינסופית למלא חלל.
עכשיו קראתי שוב יחד עם התגובות. אולי טעיתי בתחושה, אבל גם בקריאה שנייה, זה מה שעבר אלי. כתיבה חזקה לא תמיד מעבירה לקורא בדיוק מה שהכותב התכוון, אבל אני מאמינה שהיא כן מעבירה את העוצמה והמינון של התחושות.
אצלי בכל אופן, העוד ויסקי, עוד כניעה, עוד נתינה, והכל ששלך, והכל הכל ששלך, והכל הכל הכל ששלך, הותירו אותי עם תחושה שאתה לא תתמלא אף פעם, כמו בן אדם שכדי להרוות את הצמא שותה בירה והצמא כתוצאה מתגבר. מיוחד בעוצמתו הפוסט הזה.

לפני 15 שנים

שפחריפה - רק שתדע , שהגעתי למצב שבו מייד אחרי שאני שולחת תגובה לבלוג של הגמד אני יוצאת מהרשת, אני חושבת שזה באג בבלוג שלך :-)

לפני 15 שנים

Brave Dwarf - אח... עזבי שטויות. כלובי ואני עשינו יד אחת והחלטנו שמכיוון שתגובותיך מסבות לי עונג, את לנצח תשולשי ותוכפלי אלא אם לא רק תצאי מהרשת אלא גם תנעלי את כל הדלתות והחלונות מיד אחרי שאת שולחת את ההודעה. מה עוד שאת מוסיפה מתח לחיי, אני בכל פעם חושש פן אמחק את שלושתן (-:

לפני 15 שנים

Brave Dwarf - craving
חשבתי על זה. כן. את צודקת ללא ספק, אבל ניתן להגיד את זה על כל תחומי חיי. על האלכוהול שאני מפסיק לשתות רק כשאני מתעלף, על חדר כושר שאני לא עוזב עד שהגוף מאותת לי שבירה, אוכל (אני יכול לאכול סוס אבל מסתפק בכל מה שיש על השולחן) ועל זיונים.

מצד שני עם עניין הבירה הזכרת לי שיחה מעניינת שהייתה לי עם אירי פעם על בלוטת הנתינה שככל שמגרים אותה יותר כך היא מכפילה את הכמויות שהיא מפרישה. אני מניח שבלוטת הלקיחה, לפחות במקרה שלי, מופעלת ע"י אותו מנגנון.

לפני 15 שנים

שפחריפה - גם המלה הזו עברה לי בראש, אלא ש-CRAVING זו תשוקה לדבר מסויים , בעוד ש-YEARNING זו כמיהה שאין לה מושא. כתבתי לך פעם שאתה מאד טוטאלי, אחרי הפוסט הזה אני לא בטוחה, כי טוטאליות היא עשיית משהו עד הסוף (המר :-) ) היא מתוך דבקות באיזו מטרה, ומה שבולט בפוסט הזה הוא לא המטרה אלא הצורך.

נתינה ולקיחה, מעניין , בהקשר שאני מדברת עליו משרתות אותו יעד חיצוני, כלומר, הלקיחה אמורה למלא צורך של הלוקח, נקרא לו לצורך הדוגמא (מי ישמע) אהבה, בועד שהנותן גם הוא ממלא את הצורך של הלוקח באהבה. לכן, כשהצורך של הלוקח אינו שבע , או "גרוע" מכך, לא מוגדר, לא ידוע, הנותן לעולם לא יוכל לתת מספיק. יש אמנם סימביוזה בין נתינה לקבלה, אבל לא סימטריה.

לפני 15 שנים

Brave Dwarf - למה לדעתך התשוקה שלי אינה לדבר מסוים? היא לדבר מאוד מסויים, שפחריפה. ואף אחד לא יוכל לרמות אותי ולמכור לי משהו אחר (ניסו ואף איימו כשסרבתי לקחת).

הצורך (לקחת) הוא גם המטרה. אני נהנה מהלקיחה, אני נהנה מהפירוק ומהחיבור מחדש. אני נפעם, מתלהב, עצור נשימה, אני כועס כשאני לא מסוגל לקחת מספיק. כועס על שהידיים שלי לא מספיק גדולות על שהעיניים שלי לא מספיק יונקות על שהשוט שלי לא מספיק צורב, על כי נגמרו לי השיטות לקחת. אבל הכעס שלי אינו נובע מ"רוגז". את יכולה להשוות אותו לכעס בו מבתר הפנתר את הטרף שלו. הוא לא באמת כועס על האיילה שנתפסה בשיניו. זה משהו אחר לגמרי. הוא ממהר להשביע את הרעב.

ביומיום אני מפרק ומחבר במעבדה בערב ערב, בכל מקום בו היא ננמצאת בהשג יד. כך שזאת בהחלט יכולה להיות המטרה.

נכון, הכל שלי. הלקיחה שלי וגם הנתינה שלה שלי. הכל בשבילי. אבל אם תחשבי על מה שעילי אמר לגבי בלוטת הנתינה ואם אכן הוא צודק וגם המטרה שלה הינה נתינה כי רק כך היא מתחדשת ומרגישה בחיים, אז יש פה סימטריה ועוד איך. היא הרי נותנת בדיוק את מה שאני לוקח ואני מחזיר לה חזרה לקיחה בכמות מדויקת לנתינתה.

גם הלוקח לא תמיד יכול לקחת מספיק. סימביוזה. אין טוטאלי משלמות.

לפני 15 שנים

שפחריפה - אל תיקח באופן אישי , זה לא שאני לא אוהבת אותך, אבל הדעה או התחושה שלי היא לא אישית כלפיך גמד אמיץ. אני לא מוכרת לך שום דבר, אני רק קונה מתוך מה שאתה כותב, מה שמתיישם אצלי, על עצמי, על החיים שלי, על האנשים שלי, כי עד שם בלבד מגעת ההבנה שלי.
כשאתה כותב אתה יכול לפגוע במיתר אצל מישהו, אבל אתה לא יודע אף פעם איזו מנגינה הוא ינגן. לכן, מה שאתה כותב הוא לא בהכרח מה שאני קוראת, ומתנצלת אם זה התפרש כאיזשהו נסיון לנתח את הפסיכולוגיה שלך.
אני באמת ובתמים מעריצה את היכולת שלך לקחת מהחיים בשתי ידיים, ואת ההתלהבות וההתפעמות.
אצלי צורך תמיד מתפרש כבור , וגרמת לי לחשוב.

לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר

הרשמ/י התחבר/י