צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Clotted Blood

And with tears of blood he cleansed the hand,
The hand that held the steel:
For only blood can wipe out blood,
And only tears can heal.
Oscar Wilde / The Ballad of Reading Gaol
לפני 16 שנים. 21 באוקטובר 2008 בשעה 8:19

ואם תאחז בסידור ותחבוש כיפה לראשך יעלם הכל? שאלה.
לא, זה לא. אבל קיים גם כוח של הרגל. אני הבאתי אותך לכאן כדי לאהוב ובסוף אנסתי אותך. אני חיפשתי את זו ש Will sanctify My sins והפכתי אותך לכזו.
חיבקתי אותה למרות שהגיע רגע השקט שלי שאחרי הזיון. ביקשתי לנשק את צווארה אך היא ביקשה לשבת ולחשוב.

"רחוק ממני?" שאלתי.
"לא, מה פתאום?"
"כי חרכתי את כנפיך, למה את ממתינה? שיישרפו?"

היא הניחה את ראשה על חזי. סמדר קוראים לה. ואני באמת ניסיתי להיות מנומס ולא לאנוס אותה. היא אמרה לי לפני שעזבה שהיא אשמה כי שמעה אותי מודיע לה שעכשיו... ואף טענה שיכלה לקום וללכת.



ברור. כיפה, סידור ומפלצת שחיה במורד הגבעה. ברור

זרה מוכרת just this once in E - as it seems
beauty & the beast all live in the same place
in your heart

they can't ever forgive you untill you do

have a heart babe, to yourself

}{
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - זה אצל כולם ככה לא? לפחות לפי פרויד. ועדיין זו אמורה להיות התמודדות יומית ולא אחת לחיים. לפחות במקרה שלי.
לפני 16 שנים
ורוניק - חזרת, ואיך אכתוב לך?
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - לא חזרתי אני כמו כלב מפעם לפעם משתין בפינה שבחצר. כשאחזור יהיה לי מנוי וגם מה להציע מאחוריו (זמן, מחשבה ועומק).
לפני 16 שנים
שפחריפה - ואני חשבתי שהאונס הוא לעולם בעיני האנוסה, יש היפוך משונה בתפיסה שלך, אבל היי אתה גדול, אז מותר לך :-).

סמדר שם יפה.
לפני 16 שנים
שפחריפה - ועכשיו, כשקראתי את תגובתך לשלגי למעלה, הייתי כותבת אותו דבר רק בלי השורה על הגודל, ובלי החיוך.
אתה לא יכול, למרות איך שאתה מציג את הדברים , לקחת מהצד השני את הקרדיט לזה שגם היא מסוגלת, כנראה, להתמודד, ושאולי יותר קל לה לתת לך "אונס", מאשר לספק את הצורך שלך (כפי שאתה מתאר), בכפרת עוונות.
וכל זה בהסתיגות כי אין לי מושג ירוק מה היה ולאן בדיוק אתה מכוון.
לפני 16 שנים
שלגי - משהו קורה לי,
אין לי שמץ של מושג על מה אתם מדברים...
לפני 16 שנים
שפחריפה - זה בסדר. נראה לי שכך או כך, כל אחד מדבר על משהו אחר :-)
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - לא נכון
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - את שטותניקית חבל"ז, שלגי.
את מבינה וחצי ואל תגלגלי שם את העיניים.
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - את יודעת את המשמעות שלו? אני חשבתי שזה עץ ואח"כ הסתבר שלא.

תשמעי יש בנקודה פה שהעלית ללא ספק. יש אחריות לשני הכיוונים ויש הכל ויש אותי האהבל שתמיד לוקח במצבים כאלו את האחריות על עצמו בלבד ויש בהתנהגות הזאת שלי מעין פגיעה ביכולת שיקול דעת של זאת הניצבת מולי.

אבל יש עובדות בשטח. לולא הייתי חם אש (סקסואלי מאוד אומרים בפינית) ושיכור הייתי נוהג אחרת ודי בעובדה זו כדי להפיל את כל האחריות עלי. וזה אפילו ללא שום קשר לתוצאה (הייתה או לא הייתה פגיעה). היה מקום לעצור לחשוב ולבדוק שוב. הייתה גם היכולת אני בחרתי שלא להשתמש בה.
ועכשיו כמובן בלתי ניתן שלא להתייחס לתוצאה. הבחורה מבקשת לשבת ולחשוב. זה מראה זעזוע. זעזוע טוב? יש כזה דבר? גם אם זו היא שבחרה באונס על פני כל שאר האפשרויות שנתתי לה במהלך התקופה הזו שאני מחזר (?) אחריה.

את בטח זוכרת את הדוגמא שהבאתי לפני שנה "נפלתי על סכין. הסכין אשמה"? כן אם היא בן אדם ואני גם אם גס רוח, וולגרי ומאוד סקסואלי, מתיימר להיות בן אדם.
לפני 16 שנים
תמונה כפרית - זה שאדם יושב וחושב על מה שקרה לא בהכרי אומר שהוא רע, אולי לא צפוי אולי שונה. וגם אם היה משהו רע יש מקום לשני הצדדים לקחת אחריות, לחזור אחורה אי אפשר אבל שלא יקרה שנית בהחלט. אני חושבת שאתה מספיק גדול ואחראי. ובאשר לה, אתה צריך לדעת, אם תשל אולי גם תענה.
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - LOL תמונה. נו ונראה לך שלא יקרה שנית? זה לא בגדר: "אמא אני מבטיח לעולם יותר לא לדחוס לחיים חול באוזן". זה הרי יקרה שוב כך או אחרת אתה או עם אחרת. אני אוהב את זה. לי זה עושה באמת טוב.

לגבי "אם חושב לא בהכרח רע אשיב בהרחבה לשפחה חריפה."
לפני 16 שנים
תמונה כפרית - מהכרותי איתך אני רק יודעת שאתה תמשיך לעשות מה שעושה לך טוב והשאלה היא האם בדרך אתה עושה גם רע ולמי. אם טוב לה עם ה"רע" שלך הרי אין בעיה, ואם לאו, הרי מתחילה היתה לה ברירה, למרות שאולי לא ידעה באמת להבין למה נכנסה. אבל כבר סגרנו מזמן שאתה אוהב לפרק. אגב טוב שבאת ולו רק לרגע , היה שקט ומשעמם.
לפני 16 שנים
תמונה כפרית - אגב באשר לשנית הכוונה לא אליך אלא לאיך היו תופסת אותך ומעשיך, או שלא.
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - לא. זה ברור. זה שבדרך אני יכול לשרוף לה את אמאמא של הכנפיים זה ברור. אני לא בדיוק מבלה בשזירת פרחים בשיערותיהן של עלמות חן. אבל אני גם לא מטומטם אני מראש מתעסק רק עם נשים שהן חלק מהסצנה. ואני מוודא ומברר עד שהביצים עולות לי לעיניים. ובסוף הופה...
והגמד שוב בנזונה
לפני 16 שנים
תמונה כפרית - זהו בדיוק, שאתה יכול לבדוק עד האלקטרון והפרוטון והניוטרון האחרון ועוד קצת. והיא באמת תאמין בתגובות שלה. אבל בין לחשוב ש... ולהפנים ש... המרחק רב. יש דברים חייבים להתנסות בהם לפני שיורדים לעומקם, ולא כל התנסות היא בהכרח מה שתראנו לעצמנו שיהיה. אתה ידידי גדול בהרבה מספרים על הרבה מידי נשים... תרתי משמע.
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - אני יודע אני רואה מה קורה. בתכלס (בסופו של יום מועקה כבד) אני חושב שיותר הזדעזעתי אני מאשר היא. אני מהתגובה שלה + ממה שעבר לי בראש.

אבל תשמעי אם בת שלי הייתה מספרת לי כזה סיפור והייתה נראית כמו סמדר הבוקר הייתי שואל אותה: ואת? את לא מבינה מה קורה? למה לא הלכת? ואח"כ הייתי מזיין לו את הצורה. הייתי מפרק אותו לחתיכות על מה שעשה לה.

טוב לי לבקר פה. זה טוב שיש מקום בו אפשר לשפוך קצת אונס+שחרית של יום חג יפה.
לפני 16 שנים
תמונה כפרית - אני יכולה להעיד על עצמי, שלא פעם ידעתי בדיוק מה קורה ולאן זה הולך, ולא עצרתי, זה לא הפריע לי אחר כך להזדעזע בעיקר מעצמי. ואגיד לך עוד משהו, בסופו של יום, לא מתחרטת לרגע על כלום, בדיוק כמו רכבת הרים, אני פשוט אמשיך לעלות, לא משנה כמה איום אראה כשארד ממנה. מזוכיסטית כבר אמרתי?
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - LOL כי מה שכתבת באמת מצחיק קצת אבל עם יד הלב - לו היית שלי בפוטנציה הייתי נורא נבהל ממה שכתבת כאן. אני חושב שהייתי מפרק את הארון בחיפושים אחרי 10 זוגות כפפות משי וגם נרשם לחוג בלט כדי ללמוד ללכת על קצות האצבעות.
לפני 16 שנים
תמונה כפרית - :-) אז איזה מזל שאני לא שלך וגם לא בפוטנציה. רק לדמיין גדל גוף כמוך בחצאית טוטו. זה להתגלגל מצחוק. תשמע, החיים יכולים להיות די משעממים, כל אחד מפלפל אותם בדרך שלו. אגב ממש אין ממה להבהל, כמו שאתה נכנס לדברים בעיניים פקוחות, אגב זעזוע נו טוף הגזמתי קצת, או בחרתי במילה לא מתאימה. אולי כי בראש היה לי earth shaking. אתה הרי מכיר אותי אני לא מתאבדת שיעית. אבל כן אני מותחת את עצמי לפעמים. נוגעת במקומות שלא הייתי בהם קודם.
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - אני אביע דעה, לא יודע תקבלי לא תקבלי מה עוד שלא ביקשת. אבל אני חייב.
אני רואה את זה כ"עבודה בעיניים" את אשכרה עובדת העיניו של בן הזוג שלך ככה. הוא מתכנן, נזהר מנסה ללכת צעד אחרי צעד ואת קופצת לו לבריכות קרות כשהוא מצדו בטוח שאת מוכנה ורק כשאת יוצאת קולט את האף הכחול שלך ומבין שקפאת. זה לא הולך ככה, תמונה. רוצה למתוח? אין בעיה אבל יש דרכים לעשות את זה שזה יעבור חלק. פה בנקודה הזאת זה לא שאת קופצת וסבבה - העולם שלך את מחליטה איפה ואיך ומה. כאן יש את הקטע של "ביחד", והאחריות הדדית. אז את עם הקפיצות שלך בעצם עושה חיים משוגעים לבד (מותחת נמתחת ונוגעת) אבל את האחריות מפילה על שניים.
אז ברור שהייתי נבהל שתשחקי לי איזה קטע כזה. פחד אלוהים.
לפני 16 שנים
תמונה כפרית - גמד אמיץ וידיד יקר, מבטיחה לך שאינני עושה קפיצות באנג'י, ובטח לא עושה חיים קשים לבן הזוג שלי להפך. מבטיחה לך שהתקשורת ביננו פתוחה מאד, היה לנו זמן רב לפתח אותה כחברי נפש עוד בטרם בכלל שינינו פאזה. אני מיידעת אותו מראש על כל דבר וכשאני מותחת הוא נמצא שם איתי בזהירות עקב בצד אגודל. מה עוד שלעולם לא אעשה משהו שעלול לפגוע חלילה בו ובמה ששייך לו. את רכבות ההרים שלי אני שומרת או ליתר דיוק שמרתי לחיים אחרים לנושאים אחרים. אבל כן פעם אחת שברתי איתו גבול, אך הוא היה מודע לכך, ואני בקשתי, וזו היתה חוויה מדהימה עבורה, וכן היא טלטלה אותי, אך הוא היה שם איתי כל הזמן באחריות וזהירות האופייניים לו כל כך. כתבתי על זה כאן: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1342890&passok=yes
בדיוק היום דיברנו על הנושא של safty net הוא רשת ההגנה הראשונה שלי, אני האחרונה, ובאמצע התקשורת ביננו. ולכן זה כל כך מוצלח וטוב ונכון.
לפני 16 שנים
שפחריפה - לא. אני לא יודעת את המשמעות שלו, אבל לא חשבתי שזה עץ, אולי ריח? בכל מקרה אני חושבת שזה קשור לגפנים.

ליתר, אענה לך קצת באריכות אם תסלח לי (בהתחשב בכך שבסך הכל נכנסת כדי להשתין),

ראשית, אני לא יודעת אם אתה לוקח אחריות, כי אחריות איננה הודאה באשמה אלא תיקון הנזק, ואם הנזק אינו ניתן לתיקון, ולחילופין אם לא אירע נזק, אז מושג האחריות איננו אלא אמירה ריקה מן הפה לחוץ, ויותר מזה;
לקיחת ה"אחריות" על עצמך בלבד איננה פגיעה ביכולת שיקול הדעת של זו הניצבת מולך, אלא, במובן מסויים, הוספת חטא על פשע, שהרי שיקול הדעת שלה קיים מכח עצמו, ומה שאתה עושה, למעשה, הוא ביטול שיקול הדעת שלה בפני שלך, כי כך, אולי, יותר נוח לך עם הדימוי העצמי שלך (אני מניאק, אבל לפחות אני מודה בזה...), כאשר זו (בעיני) הפגיעה היחידה בה, כי היא מעידה על חוסר הערכה , וכי היא מעידה על הפרדה ולא על חיבור.

אז הבחורה מבקשת לשבת ולחשוב.. אז פאקינג מה? אתה יודע כמה פעמים חזרתי הביתה חבולה , גופנית או נפשית, וישבתי לחשוב על זה? זה היה עוזר לי במשהו אם ה"חובל", שבסך הכל נהג כצפוי, היה לוקח על עצמו את האחריות או האשמה, או what ever, זה רלבנטי בכלל? ומאידך- זה היה הגיוני בעיניך אם לא הייתי יושבת לחשוב?

וכן, כמעט בכל זעזוע יש טוב; כי הוא גורם לנו לנתח דברים, להגדיר אותם לעצמנו, ולשנות אותם, או להבין ולהשלים איתם. כך לגביה, כך גם לגביך, ובהקשר הזה דוגמת הסכין (בהיותה חפץ מעט יותר פסיבי מבחורה), איננה תקיפה. הסכין לא בחרה להציב את עצמה במקום שבו אתה נופל, הבחורה כן.

האחריות היחידה שניתן לגזור מהדברים שלך, היא האחריות שלך כלפי עצמך. אם אתה חושב שזה שאתה מביא את עצמך לכלל שכרות גורם לשיבוש שיקול הדעת שלך לכיוונים לא רצויים מבחינתך, אז אתה צריך לטפל בזה.

לפני 16 שנים
Brave Dwarf - היום אני מובטל. אז אני משתין בכל הפינות ולא רק באחת.

לגבי אחריות - זה בינה לביני ולא לפורום. אבל בגדול אני לא מתנער מהאשמה שלי בקטע וזה אומר שאת מה שיש לעשות אני אעשה גם אם את סמדר ספציפית כבר פיציתי מראש על מה שאני עתיד לעשות לה.

לגבי מוריד מיכולת שיקול הדעת שלה התכוונתי בדיוק למה שאת מתכוונת כנראה הסברתי את עצמי לא נכון. עילגות זאת תכונה נרכשת מסתבר.

לגבי נוח לי לחשוב שאני מניאק... לא, כאן את טועה ובגדול. אני לא מניאק לא הייתי ולא אהיה. לפחות לא בעיני ואם מישהו יאמר לי שאני כן אני בכנות אעלב ואנסה להגיע לשורש הבעיה כדי לגלות כיצד יצרתי על עצמי כזה רושם.

ופה את מעליבה אותי. מה אני איזה מתקן עינויים? יאללה נכנס למתקן נזדעזע, נעיר את החושים ונלך? נכון שצריך להיות דגנרט גמור כדי לא לשלוף לקח מזעזוע או מכל התרחשות שהיא בחיים, אבל מכאן ועד "כל זעזוע הוא טוב כי הוא גם מלמד" המרחק גדול. לא אני לא הייתי מתפלא אם לא היית יושבת לחשוב. בשבילך אונס זה דבר חדש ומזעזע? בשבילי הוא לא. תחיי אתי קצת ותראי איך תפסיקי לשבת ולחשוב אם לא כי אין על מה אז כי זה לא היה משאיר לך זמן להאכיל אותי.

מספר מרכיבים לא בהכרח אלכוהול אני הרי או עובד או שיכור אבל ברור שגם אני לא לחלוטין דגנרט והסקתי איזו מסקנה או שתיים.

סכין - התכוונתי שאני היא הסכין והיא זו שנפלה עליה. וגם אמרתי שהסכין פסיבית אבל אני לא. אז פה הכל התרחבש.

ובכלל את מדברת אתי כאילו הייתי איזה ילד קטן. נראה לך באמת שאני אצרח פה "אחריות אחריות" ולא אעשה דבר בנדון? וזה בהתחשב בעובדה שגם אם כל העובדות אינן ידועות לך את וודאי וודאי שמה לב כמה אני מוטרד ממה שסמדר אולי/כנראה/יכול להיות מרגישה.
לפני 16 שנים
שפחריפה - עילגות היא באמת תכונה נרכשת. לשנה הראשונה שלי באוניברסיטה הגעתי לאחר כמה שנים טובות של רביצה על חופי סיני וללא יכולת להוציא מהפה משפט שלם בעברית, כך שלקח לי לפחות עוד שנה להעז לדבר בכיתה. מצבך, יחסית, משופר.

לגבי מניאק, נראה שיש אי הבנה מתמשכת, ולכן אשאל אותך-
כשאתה כותב, לא פעם ולא פעמיים, "ושוב הגמד בנזונה", או כשאתה כותב על כך שהאופי/ התנהלות הקשים שלך (על פי תיאוריך), הם נתון שמי שאיתך צריכה לקבל כנתון, (כמו לדוגמא השורה ההורסת- " תחיי אתי קצת ותראי איך תפסיקי לשבת ולחשוב אם לא כי אין על מה אז כי זה לא היה משאיר לך זמן להאכיל אותי" למה אתה מתכוון?
(זה לא כדי להבהיר מדוע יצרת רושם של מניאק- כי לא יצרת רושם כזה- אלא כדי להבהיר מדוע יצרת רושם שנח לך עצמך לחשוב על עצמך ככה).

אשר לזעזועים- אני מטבע הדברים שואבת רק מעולמי שלי. זעזוע מעצם הגדרתו הוא אף פעם לא דבר שבן אדם מזמן לעצמו, אלא מצב שנוחת עליו, כך שאין שום טעם לשפוט אותו כ"טוב" או "רע". הטוב, אינו מתייחס לזעזוע עצמו אלא למה שצריך להפיק ממנו , ואונס, וכל כפייה הם אכן דבר מזעזע עבורי . נקודה. סימן קריאה.

הסכין :-), אופס. באמת הלכתי לאיבוד.

ולא, אני לא חושבת שאתה איזה ילד קטן, ואני יכולה כמובן לחשוב דברים בלבי ולכתוב לך משהו יותר מרוכך, ויכולה גם לחשוב לעצמי- או קיי, מדובר בבחור אינטיליגנטי, עם אי איזה נסיון חיים, אין ספק שהוא מסיק את כל המסקנות הנכונות ואף מטפל בכל ענייניו על הצד הטוב ביותר, ואז מה נותר לי להגיד? " ריגשת אותי" ?.
ודאי שאתה מוטרד, אבל קונקרטית, כמו שציינת גם בפני- זה בדיוק העניין שבינך לבינה ולא לפורום.
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - מה את אומרת? נו בבקשה, וחשבתי שלי יש איזה פאק במוח. אבל אני מניח שלו היה לי זמן לקרוא עכשיו זה לא היה קורה. בחיי חסרות לי מילים ולא סתם מילים אלא המיקום שלהן. טוב, הפוסט הבא יהיה בפינית (עילגת אף יותר).

ושוב הגמד בןזונה משמעו ששוב יצאתי מכוער בעין מבחוץ ולא משנה כמה בתכלס השתדלתי (ואני מאוד השתדלתי ומשתדל להיות יותר מרוכך). אין לזה שום קשר למניאיקיות. אני לא מודיע מראש אני מניאק אני מודיע מראש שיש לי דרישות, מפרט אילו דרישות, מבין את המשמעות שלהן ואת הקושי להתמודד עמן. משפטים שלי כגון "אני אפגע בך" או אני "אעשה לך לא טוב" לא באים לומר שאני מניאק אלא להזהיר ולבקש מזו שמולי לחשוב עוד ושוב וזה כי אני לא מניאק ולא רוצה להתפס ככזה בעיני אף אחד. האנשים לפעמים פשוט לא מתאימים, שפחריפה, ולאחד כמוני יש הרבה מאוד נשים שלא תתאמנה. גם אם מצדי, לו הייתי מניאק, הייתי יופי יכול לקחת אותן בלי הרבה קשקושים ולעשות בהן. אבל אני לא כי אני לא מניאק. (זו דעתי עלי, את כמובן יכולה לשפוט אותי אחרת וזה בסדר גמור).

נקודה, סימן קריאה... בחיי נו. אמרתי לך ואני לא חושב שיש בזה משהו רע שלו היית שלי היית מתרגלת. כי אני נוהג להתנפל על הרכוש שלי במצבים שונים ומשונים ולזיין לו את הצורה. זה מרגש אותי מינית. אז מה אחרי כל זיון אתי תשבי ותסיקי מסקנות? ומתי תשני, תאכלי? תבשלי לי סטייק טעים?
ואני לא פוסל את העובדה שגם לראות אותה מזועזעת/מפוחדת מרגש אותי מינית אבל כפי שאת רואה אני כנראה כן מרגיש את ההבדלים בין מזועזעת ורועדת כי זה חדש מפתיע ומרגש לבין פגועה ופצועה כוסומו.

אז מניאק אני לא. קשה אתי - זה נכון. אני משלם על כך את המחירים הקטנים שלי אבל העובדה שאני לא משתנה מצביעה על כך שבסופו של יום זה שווה.

אלו מי מניאק? מי? טוב נסעתי למולדת הראפ. למקום בו לתפוס את הביצים ביד כרוכה בבנדנה זה "IN". ואנחנו עוד נפגש. את תמיד ענוגה לי ומיוחדת.
לפני 16 שנים
שפחריפה - תשמע, גיגלתי את "מולדת הראפ" (רק כי לא הסתדרה לי עם פינלנד האובדנית), והלכתי למות מצחוק- כי ישר נפלתי על הנפש התאומה שלך בתפוז (שגם היא סובלת מבעיית עילגות קלה), וכך הוא כותב:

"היי חזרתי מאמריקה- מולדת הראפ|בנדנה - טלוש 15

בקיצור היה ממש ס22ה, קניתי לי פוסטרים קטנים של אמינם (כל אחד עלה 7$) ופוסטר גדול שעלה לי (14$), בקיצור ממש שווה ורק רציתי לספר לכם שאמינם מאוד נחשב שם אבל כרגע פחות מ50 סנט, מה שמאוד הרגיז אותי. כי למשל בחנויות יש פוסטר של אמינם ושל 50 סנט יש 3, או אם יש 3 פוסטרים של אמינמי אז של 50 בנוסף ל3 פוסטרים שיש, יש גם לוח שנה עם התמונות של 50 אז בקיצור נותנים ל50 המון כבוד שם יותר מאמינם וחבל...

ד"א מכיוון שכולנו כאן מעריצים של אמינמי למישהו יש מושג מתי יוצא עוד דיסק של אמינם?????"

ואתה מתלונן שאני מדברת אליך כמו לילד? :-)
לפני 16 שנים
שפחריפה - ומרוב שהצחקתי את עצמי אני גם אגיב לעצמי-

כי בקריאה שנייה הקטע הזה נשמע כאילו הושפע קשות מהקטע בהגדה של פסח, שבמצרים לקו עשר מכות, ועל הים חמישים מכות, אבל בעצם זה 40 מכות, שמוכפלות ל- 250 מכות... ובמחשבה שניה אני בטוחה שהילד הזה גדל בבני ברק...

לפני 16 שנים
Brave Dwarf - LOL fukin LOL
אבל זה באמת טוב. הוא תכוון לדטרוייט לבטח. גדול אם הוא יודע לדבר גם בשפה אחרת.

אין כמו דטרוייט בגדול אשכרה. למילים יש אלימות משל עצמן וטפשות גם. אבל שם העגיל השני שלי לא מפריע לף אחד ואני עונד אותו. בן זונה מישלא. גם אם אם מצד אחד גולולת ומצד שני טבעת דקה נראה לא ממש "עסקי" בעיניי הישראלים.


סמדר אגב (והבחור מפיל אל הכלים ללא ספק) הודיעה שאני אידיוט ושהיא הייתה חרמנית במהלך השבת. אני אז אמרתי שמע ישראל. אז הכל דופק כמו צריך.

בתחת שלי.

ברור שהיא לא. נתתי לה לינק לפה. אמרתי זרונת כותבה תגובה באנגלית אז תרגישי בבית. אני עמדתי ליד המקום בו אנסתי אותה עד עכשיו וכאשר הייתי חייב לזוז נשארתי שם בלב.

אני כבר הרגתי אהובה אחת אין לי חשק לעוד. אני לא מניאק. לפחות אני מאמין שאני לא.
לפני 16 שנים
שפחריפה - אתה מאמין נכון. אתה לא.
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - הנה חזרתי בשביל קוייקי. מסתבר שלא הייתי צריך להקציב זמן לפן, הבלורית שלי מסתדרת מעצמה בבקרים.

וחזרתי כדי לציין שהכל, כל השיחה הזאת, בערבון מוגבל, מכיוון שאת ואני פישלנו כשלא הגדרנו מראש את המשעות של המושג "מניאק". בעיניי אחת התכונות הראשיות של מניאק - חוסר כנות. הוא לוקח את שלו בכל מקרה ובכל צורה ובכל תכסיס כשהמטרה אצלו - לקחת.
המטרה אצלי, לעומת זאת, לעשות כיף חיים ביחד. אם זאת שמולי לא נהנית (ומבחינתי נהנית עכשיו אבל בוכה אח"כ, זה לא נהנית) אני מעדיף להביא ביד.
לפני 16 שנים
שפחריפה - איך אומרים קוויקי בפינית? זו שפה של פינגוינים לא?

לפני 16 שנים
Brave Dwarf - ככה: PIKAPANO
(בתודה לסמדר מן הסתם)
לפני 16 שנים
מלנה - טוב, תקשיבו רגע כולכם.
לא באמת ישבתי לקרוא את כל השרשור המלבב הזה, אבל עולה ממנו ניחוח של חילוקי דיעות.
בכל מקרה, ה"גמד הבנזונה" הזה, יושב אצלי זה זמן ב"מועדפים". וואלה, אוהבת לקרוא אותו, גם אם לא תמיד אוהבת מה שאני קוראת.
על כל פנים, לתחושתי, ומדובר פה בתחושה בלבד, הבנזונה הגמדי הזה, הוא יצור רגיש אחושלוקי. אנס? לא יודעת. אולי, לא מכירה, אבל יש משהו טראגי בכתיבה הזו, משהו על הקצה. כמו מן תחושה כזו של "פעם אחת ולמות". ובכלל, אני חושבת שבנקודת זמן ספציפית, בה מתרחשים (אם בכלל) הארועים הנ"ל, הגמד כמעט יורד מדעתו מרוב אהבה ל"קורבנותיו".

הקיצר, בו'נה יא פסיכי, אתה כותב אחלה. כאילו, בנזונה..
לפני 16 שנים
Brave Dwarf - ברור שאני חי על הקצה. שם האוכל טעים יותר. תבלינים זה כל הסיפור. אחושלוקי כותבים? בחיי אני כבר מזמן מתחבט עם המילה הזאת. איכשהו תמיד נכנס לי שם "כוס". רשמתי.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י