היא מזנקת לתוך היום שלי בהפתעה. מצחקקת כשאני מתחיל לגמגם, מנגב את הזיעה מהמצח ושואל: "אני חולם? אני מת? אני הוזה?"
"לא אתה לא, אני כאן," היא משיבה, "באתי לקחת את זמן אליפל שלי. פנק אותי, תעשה אותי אלה, ילדה קטנה ומפונקת, חתולת מין או אהובה."
היא מניחה את רגליה על כתפיי ומדביקה את הפרח שלה לשפתיי. צוחקת ונאנקת כשאני שותה אותה, נוהם אל תוכה ורועד במתח ותשוקה. היא מניעה את גופה משל אין לה עצמות ורוקדת בזמן שאני מלטף אותה בלשוני, מסניף, טועם, נוגע ומסתכל. היא שורטת את גבי כשאני חודר אליה ומציירת את תאוותה על בשרי, נושכת את שפתי כדי שלא תגליד ואז את שלה ומוהלת את דמה בדמי. אינה יודעת שובע היא בודקת את כל הנשים שאני מכיר ומספרת לי ארוכות על גברים המנסים לתפוס את מקומי כדי לשמוע אותי מאיים שאת הירייה הראשונה ארה ברגליים ואת האחרונה בראש ומציין שעל האמצע לא מדברים. מקומן של ידיי קבוע על גופה – האחת על שדיה והשנייה בין רגליה כי ככה היא רוצה לעבוד הערב בזמן שאני מסתכל עליה יושבת בחיקי ונדהם.
הילד הלבן מכה בכתפי ואומר שאני דפוק כי אני לא יודע במה הסתבכתי ושאלוהים יעזור לי לצאת מזה. האירי המעונב מקמט את פניו ומבקש שאזהר. חברה טובה נאנחת כי אינה רוצה לדעת לאיזה אין כניסה נכנסתי ומח"ט לוכד את הקליע הפחוס שאני מעיף באוויר, מציין שחוסר ריכוז יכול לעלות בחיים ושואל איך זה להחזיק את המוות שלך בכיס.
היא מלקקת את חזי, עוקבת באצבעה אחר הקעקוע של ילדה מכונפת שקעקעתי עבורה למרגלות הדרקון, שולחת אלי מבטים מתגרים, מחליפה את שמלותיה לעיניי, שומעת אותי זועק "אל אלוהים" ומראה לי את המכתב שקיבלה מאייצ':
How the fuck ya do it baby, drivin the craziest mothafucker in the world crazy like that?
היא מתכרבלת על גופי בלילות, קוראת לי "גדול שלי" כשאני מתעורר ומלטף את שיערה האדמוני שהיא מאריכה עבורי. משתמשת בבושם בניחוח פרחי אביב ולובשת בגדים שעוצרים לי את הלב. כשאני חושב עליה אני שומע את הדם פועם באוזניי ומרגיש את הערפל הסמיך שעוטה את מוחי. אני אוהב בה את הכל ולהכל מכור, לא מבין כיצד התקיימתי עד עכשיו בלעדיה או בשביל מה ונפצע ממחשבה שכל זה עשוי להיגמר. וכשהיא מבקשת נשיקה, אומר: "את ילדה גדולה, תגיעי אל שפתיי בכוחות עצמך," מרגיש אותה מטפסת, כורכת את עצמה סביבי בשרבוב שפתיים, תוחב את ידיי בתחתוניה ונמס. "תעזבי אותם, מה את מתרגשת," אני מסנן בין נשיקה לנשיקה, "הם לא מבינים שככה זה כשפוגשים פעם אחת בחיים מאלפת דרקונים".
לפני 15 שנים. 29 במרץ 2009 בשעה 17:19
