Clotted Blood

Anjelina{Eliphal} - I'll be better next time

Brave Dwarf - you cant lil one
cuz you r perfect

and no1 is betta than perfect

Anjelina{Eliphal} - then why i am having so many difficult to sleep

Brave Dwarf - cuz we ll talk it ova
morro
when I m back

Anjelina{Eliphal} - yes Master...i am go try sleeping again

Brave Dwarf - on the otha hand we are safe here
cuz they are stupid and we are mor

I
am
the stupid one tellin ya here


pressing you to Me. liftin
rUnin away
Be Mine

Anjelina{Eliphal} - I belong to no other than You...and always Yours
hiding in your pocket safe and secure from all around

תמונה כפרית - מליון פעם ועוד אחת ברחתי מהאיש שאהבה נפשי.
וכל פעם מחדש הוא ניצב כצוק איתן.
ואמר אני כאן
גם כשארזתי את הכל לתוך התיק.
הוא לא נתן לפחדים שלי להפריע.
angel be confident
he loves more then life itself
but even the proudest lion is sometimes a kitten. just be a lioness
one day he will stop running

Brave Dwarf - את מרוטטת אותי בתגובותיך.. (וגם את זנגוויל)


זנגוויל בפינה אני מנגב את הזיעה ממצחי.

וראי כמה מופלא. פרט לך, יקרה שלי, משהבינו שאני איני פנוי לא נותרה אחתת אפילו אין טעם לעזוב את הבלוג. ממילא אחנו כאן לבד.


אולי זה הזמן להביא אותך הביתה . ולהשאר שם. לך תמיד היה ניחוח של הבית.

תמונה כפרית - היי, אני תמיד כאן :-)
ואני אוהבת אותך ככה כמו שאתה.
ועל כן כם את המלאכית שלך.
וככה זה כשאכפת לך ממישהו לא?
חיבוק ענקי לשניכם

Brave Dwarf - אז בואי נעשה עסק קטן או קיי?
אני לא בורח. אפילו מכלוב אני לא בורח, גם אם הולך חוזר לסירוגין לפעמים כי צריך לפעמים כי רוצה. אני כמו הפילים. גם אם הטבע מכריח אותי להתרחק ממקומות בהם היה לי טוב, אני תמיד חוזר (במיוחד כאשר מדובר בבני אדם).

אני לא בורח מאנג'לינה. אחרי חודשיים הצעתי אחרי שלושה היינו נשואים ומיד התחלתי בבנייה על השטח כדי שנוכל להיות משפחה בהקדם האפשרי. ככה, תמונה, לא בורחים. ככה מתקבעים.

אז בואי נעבור פזה ונסי לחשוב ולקרוא אותי אחרת. (-:

(מנין, בתור אחד שישן מתחת לדלת של אם ילדיו במשך שנים בתקווה לתקן את השבור ללא תקנה, יש לי את המוניטין של בורח?)

תמונה כפרית - אני יודעת, ראיתי אותך או קראתי אותך לאורך כל הזמן הזה שמכירה אותך.
זוכרת את כל אשר סיפרת לי, גם על הלילות שבילית על הספה, ואחר כך למטה, ואח"כ רק לראות מרחוק מעבר לגדר.
אתה מחכה עד שיגידו לך ללכת ולא לחזור. ומכבד.
או אולי היה שם פעם בתוך כל מה שקראתי ממך אז את הרצון ללכת לא להיות שם כי לא באמת הרגשת שזה, זה זה. זה לא משהו שנאמר בקול, אלא נרמז מתחת לפני השטח (אולי ככה אני בחרתי להבין)
היום מה שמטריד אותי זה שמא יש מתחת להכל תחושה שזה too good to be true
אולי זו שוב אני והאינטרפטציות האישיות שלי וזה לא כך.
אז מה שאני מנסה להגיד, שיש לי לפעמים תחושה, שאתה עושה קולות מפחידים. אבל רק קולות. ושאני חושבת שאתה נמצא במקום כל כך טוב לך לשניכם, שלפעמים אולי קשה להאמין זה באמת אכן כך.
לא אתה לא בורח, אתה רק הולך על מנת לחזור, אבל זה לא תמיד ברור לצד השני, לפחות לא למי שקורא אותך. אבל אין ספק , כשאתה מחליט לעשות משהו את רץ איתו עד הסוף וכמו שאני מכירה אותך גם כשהרופא הכריז אתה עדין תעשה החייאה במלא המרץ.

Brave Dwarf - לכן אני מתרגש כל כך מתגובותיך. כי את מאמצת אותי אליך. וחשבתי המון טרם תיקנתי אותך. מצד אחד נורא רציתי להיות זה שתאמצי. מצד שני רציתי להיות אני.


וברור שגם אני נסגר לפעמים. לכולנו מותר לפחד. אבל לא לפני האישה שהחלטתי שתהיה חיי. והנה, גם טאבי כתב שהשתניתי.


והשאלה היא ממתי? וכמה אנשים כאן מכירים אותי באמת כדי להעריך באם השתניתי באם לאו. באם אני בורח או שנשאר במקום.


בכל מקרה. כיום, אחרי שאחרונת חברותיי עזבה את הכלוב, אני הבנתי שמקומי היה לא כאן ממילא.


ולפתע פתאום זה חשוב לי להסביר לך, זו שמכירה אותי הכי הרבה בשגגה, את מי שאני. אולי כדי שיהיה לי לאן לשוב אם ארצה, ואולי סתם כך מתוך קוריוז.

למזלי, אני מניח, להבדיל מפט, אני יוצא מכאן ללא נפגעים. לגבי אנשים מסויימת היה כמעט כואב, לגבי אחרים היה לחלוטין מצחיק. אך בעיקר (וזה ביני מביני) היה ריק.

תמונה כפרית - אתה מרשה לי לקבל ממך חיבוק ולהעניק ממני חזרה אחד?

Brave Dwarf - מסמיק.
כן, אם זה בסדר מבחינתו של דן.
אם זה בסדר מבחינתך, אני אבקש את רשותו באופן אישי לחבוק אותך. ואהיה אסיר תודה לו אם ירשה לך לחבוק אותי חזרה.

תמונה כפרית - אני יודעת מה תהיה תשובתו (מן הסתם לא הייתי מציעה)
אבל כן בהחלט שאל נא אותו באופן אישי.

מחייכת

Brave Dwarf - אני מתנצל.
אבל אני חייב.

Brave Dwarf - רץ
נופל בדרך פעמיים כי מממהר טרם יתחרט. מחבק את התמונה של דן. ומכיוון שעדין לא התחרט מחבק אותה חמש פעמים נוספות דווקה. לא מתאפק נושק לה בלחי ואז נופל לה על השטיח.

(נראה אותו מזיז אותי)

תמונה כפרית - בסוף אקרא לשטיח הזה השטיח של אליפל, גמד אמיץ ואביר חם לב. (הולכת לחפש פינצטה להרים איתה את הגמד מהשטיח).
ואני בכלל הרווחתי כל כך הרבה חיבוקים ועוד נשיקה.
:-)
מחייכת לי בהנאה.

Anjelina{Eliphal} - Hugging tight
Thank you so much...but he wont run from me yet...I haven't scared him yet with a pregnancy :-)

תמונה כפרית - it is not you who scares him. in MHO it is his own mind.
as he says you are an angle and he is afraid
your are (also) his precious porcelain doll
who wan't be afraid for you?
and i think that you pregnant will be the joyfullest thing for him
happiest man on earth
}{

Brave Dwarf - Oh booby
She is prego is a dream of My life. Fuck. And she knows it. I will cry My soul out, fight My blood outa My viens to have a family.
with Anjelina.

Anjelina{Eliphal} - Your references to lions are good ones... but don't forget even the lioness protects the said lion...he is her world...hmm packing bags is not...

Josephin​(לא בעסק) - מחוסר זמן לא יכולה להגיב כרגע לכן רק אומר, בוקר אור לשניכם ויום טוב.
:-)
(אליפל התמונה לא עולה בקישור)

Brave Dwarf - )-:
uffv?

http://www.inspiredvisuals.com/Photography/Images/Flora/BleedingHearts.jpg

Brave Dwarf - אני מפחיד הבוקר. כותב סינית.

Josephin​(לא בעסק) - אתה לא מפחיד באף שפה אליפל :-)
תמונה מקסימה ,אוחח הקונוטצייה שזה מעורר בי (עזוב, זה הראש הכחול שלי, סובלת מעודף הורמונים)
:-)

Brave Dwarf - LOL לא יודע. אלו לבבות ורודים. מה יכול להיות בהם מלוכלך?

נפלתי לתוך ערמה שלהם. אבל לא כאלו. לבנים עם אדום בפנים. בהתחלה חשבתי שאלו ליליות עמקים. הם נראים כמו פעמונים קטנטנים לבנים ויש להם ריח מאוד חזק. אולי את מכירה. אבל הבפנוכו האדום היה מוזר לי. אח"כ גיליתי שזה פרח שנקרא "לב מדמם".

ginger - זה אחד הקטעים המקסימים ביותר שלך, כל כך שאין אפשרות להשאר דוממת על אף שכך הייתי מעדיפה.
כי ציירת תמונה, שהיא עולם ומלואו במושלמותה.
.

Brave Dwarf - זה לא אני, אלו הפרחים.

אתמול, בסיום המשמרת הלכתי לחפש את ליליות האגמים כדי להראות אותם לאנג'לינה. קטפתי זר מכובד למדי. אבל את שארית היום העברתי בלהתאים להם את אחד מעשרים אגרטלים שקניתי. זה בטח מצחיק לחזור הביתה מעבודה לזר שאהובך קטף לקראתך ולמצוא את שניהם חצי נבולים כי האהבל מרוב התרגשות הפך להיות עיוור צבעים.


ברור שאנג'לינה תוך שניה נשארה עם שניי אגרטלים מתוך עשרים. ובסוף סגרה על בהיר שביניהם עבור הפרחים. ככה הזר וגם אני חזרנו לחיים.

תודה על התגובה זנגוויל (-: