לפני 14 שנים. 5 באוקטובר 2010 בשעה 5:48
.
קובר את פניי בדשא לח מטל דמעותייך ורק אז מתהפך על גבי ומבלי לפקוח את עיניי, נכרך סביב גופך המכווץ ומתמכר לטלית מרומים ז?רו?ע?י כוכבים הנפרשת מעלינו, הטובלת את פאתיה בזריחה והמושחת על שמורותיי ארגמן.
"לצבעים יש ריח", לוחש, מסניף אותך במלוא הריאות, "וטעם לעונות השנה".
אצלנו טעמם המלוח של "אחרי החגים" תמיד נמהל באנחת הקלה, בבכי יו?ר?ה צבוע בצבעי הסוואה ובהרגשה של בית.
.
