.
נכנס בשקט הביתה, אוחז את הבגדים בידיי. רחוץ במי תהום, מגולח מעל כיור בסדנא מול ראי סדוק, נשען על המשקוף. עוקב אחר שנתך אך נשבר ומתקרב. כורע על ברכיי ובנשימה עצורה מעביר את קצות אצבעותיי על פניך. אוסף בכף ידי את חיוכך המנומנם ומתמסר לזרועותיך שנפשטות אלי מתוך שמיכה חמה וספוגת חלומות. מקשיב למילותיך הראשונות המבקעות את קורי השינה מעל פיך ובדומה למכור, נושם אותן אליי. לשוני מותירה אחריה שובל רטוב כשמלקק את שפתותיך, מזווית אחת אל חברתה ואז את עיניך ואחריהן את לחייך ואת סנטרך. את נאנחת כשיורד אל צווארך ומתמתחת כששואב את עורך, נאנקת כשלוכד את פטמתך ובעיניים עצומות בולע את נתזי החלב הראשונים. את נרעדת כשכפות ידיי גולשות לאורך גופך וצועקת את שמי כשמשקיע את ראשי בפרח שבמורד בטנך.
אחר כך, אחרי שתלטפי את ראשי בעודי מקופל בתנוחה כמעט עוברית בין רגליך ואשתוק, תשאלי מה קרה ולמה הייתי כל כך עדין. אבל אחייך ולא אשיב כי בעצמי לא אדע את התשובות, ובין נשימה לנשימה אשק לעורך. וכשתבקשי שאשכב לידך ואחבקך, אטפס במעלה המיטה אל פניך ואלכוד בפי את לשונך, אסובב אותה בלשוני ואדגדג ולא אשחרר גם כשתנסי להימלט. וכשסופסוף תתנתקי משפתיי, אשחיל את זרועי האחת תחתיך ובשניה אקיף את מותניך ואצמיד אותך אליי ואירדם.
נדמה לי ששאלת אם זה חלום, נדמה לי שהשבתי שכן והצלבתי אצבעות למזל כדי שלא ייגמר. כי כשאני נכנס הביתה בשקט ורואה אותך ישנה במיטה אותה בניתי עבורנו, למרות שכרגע את שלושה אנשים שלמים, את נראית בה כל כך קטנה וכל כך שלי.
.
© כל הזכויות בתכנים המופיעים בבלוג אשר מקורם בבעלי הבלוג ו/או מטעמם ו/או שהועברו אליהם, לרבות זכויות יוצרים, זכויות הפצה וכל קניין רוחני אחר, שייכים במלואם לבעלי הבלוג. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, כל הזכויות על עיצוב הבלוג ועל אופן העיבוד וההצגה של התכנים בבלוג שייכות במלואן לבעלי הבלוג.
התכנים בבלוג נועדו לשימושו האישי של הקורא בלבד, ואין לעשות בהם שימוש אחר כלשהו, לרבות שימוש מסחרי. אין להעתיק, לשכפל ו/או להדפיס תכנים כלשהם מהבלוג לצורך הפצה או פרסום בדרך כלשהי, בלא קבלת הסכמתם של בעלי הבלוג, בכתב ומראש.
השימוש בבלוג נועד לבני 18 ומעלה והינו על אחריותו של הקורא. אין לראות בנכתב בבלוג ובעמוד התגובות תעתיק נקי של המציאות או הודאה מכל סוג, לרבות הודאה משפטית, חברתית או אישית.
לפני 13 שנים. 8 בינואר 2011 בשעה 0:23
