לפני 10 שנים. 15 במאי 2013 בשעה 5:08
אני שומע רעם, גם את. אני חושב שמטוסי הקרב הביסו סופסוף את אלוהי אבי ואת מאמינה שהגשם יורד גם במאי. יש משהו בגוף שלך לו אני מכור, יש משהו בעיניך בלעדיו אני לא יכול לחיות. יש בך דבר מה אותו איני מכיר ומכיר בכל יום. את ממציאה לי שמות חיבה עליהם לא אעז לחזור אבל אאלץ אותך לחזור עליהם שוב ושוב, את נוגעת לי במקומות מתים שקמים לתחייה כשאת כאן וגוססים כשאינך. את מספרת לי שאמי קרוב לוודאי נשקה לכפות רגליי וידיי כשנולדתי, מדגימה ויולדת אותי מחדש.
אני שוקע בך. אני טובע בך. אני נחנק, אני אובד מילים ונשימה כשגומר ועוקב אחריך מחדירה את האצבע שלך אליך ומלטפת אותי בתוכך ואז מניחה אותה על שפתיי.
"תטעם אותנו, חייל, תטעם".
