ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רקוויאם לחלום

לפני 8 שנים. 29 באפריל 2016 בשעה 7:39

 

 

שישי בבוקר

אני יכולה לדמיין

איך הוא מתעורר עכשיו במיטה צחורת סדינים
בבית המושלם שלו
ליד האשה היפה המושלמת שלו
מתמתח בפינוק

 

הוא נורא אוהב את עצמו

 

מעביר יד כלפי מטה על הבטן השרירית שלו
חודר מתחת לבוקסר ונוגע בזין המושלם שלו שעומד בבוקר במלוא תפארתו

 


וחושב עלי

 


זאת שמפרה את האיזון המושלם בחיים המושלמים שלו

 

 

לפני 8 שנים. 20 באפריל 2016 בשעה 17:15

 

היא מגיעה
סקסית
חצאית מיני
סטרפלס
עם הנעלי עקב והיא מגיעה לי רק לציצי
מזמינות עוד קיר רויאל
שלי זה כבר השני..
אני מספרת לה הכל
על הגורג׳ס בוי שלי שהיא תיכף הולכת לפגוש


וגם על האדון הקודם. רק טוב. ניסים ונפלאות, כמו שאני באמת חושבת שהוא. כמה הוא היה שולט אמיתי. ומדהים. איך אהבתי אותו עד כלות, ועדיין.
איך הוא זרם לי בדם שנים.

 

אחרי שעה וחצי של סקס משולש אינטנסיבי אנחנו נפרדות ממנו וחוזרות לאותו מקום ויורדות על מיני בראנץ׳ ועוד קיר רויאלים.
אני נותנת בה אמון מלא מתוך הקירבה שנוצרה וכשהיא שואלת מה הניק של האדון הקודם שלי אני נענית ואומרת לה.

 

בימים הבאים אנחנו ממשיכות להתכתב על הא ועל דא. עד שאני מקבלת ממנה אימייל.
לא סיפרתי לך, אבל שלשום נפגשתי עם האדון הקודם שלך. אני מקווה שלא תכעסי.

 

לא, אני לא כועסת.

 

אני מתמוטטת.

 

בוכה שעה שלמה, וממשיכה לבכות, גם בימים הבאים.

כל מה שקשור אליו מעורר בי עוצמות מטורפות של אמוציות. עדיין. גם אחרי שנה של נתק.


אני לא כועסת. ברור.
תמיד חשוב לי שאחרים ירגישו נוח. וליישר את ההדורים. ולשדר שהכל בסדר
ובטח לא הבהרתי את עצמי. הרי סיפרתי לה שהבאתי לו נשים (ושזה כאב לי לייק הל. גם את זה סיפרתי)

אבל כואב לי נורא.
זה שהיא הסתירה. תחושת הבגידה.
וזה שהיא בחרה להגיד שהיא מקווה שלא אכעס אחרי, במקום לשאול אותי לפני.
וזה שהיא דגמה שניים מהגברים המשמעותיים בחיי תוך כמה ימים.
הזונה אפילו לא חיכתה שהטעם שלי ייעלם מהפה שלה וישר רצה אליו..
אני מרגישה שהיא גנבה ממני וחיללה אותי
ומרגיש לי לא טוב שהיא היתה עם אדם שמאד יקר לי, מצויידת באינפורמציה שחשפתי לפניה בתום לב, ושהיא הסתירה ממנו את העובדה שהיא שמעה עליו ממני, ושהיא לא אמרה לו שהיא מכירה אותי, ושעד עכשיו הוא לא יודע כלום.


האמת. מהכל, זה מה שהכי הזוי בעיניי.


אני מרגישה שההתנהלות שלה היתה לא רגישה, לא כנה ולא אתית, טו סיי דה ליסט.


והבוז שאני חשה כלפי עצמי, שהתנחמדתי ולא היה לי אומץ להגיד לה מייד מה אני מרגישה.


נהייתה לי פקעת סבוכה וענקית של סערת רגשות מטורפים, קשים.

 

אחרי התלבטויות כתבתי לה הכל
(אני סטורם ואני אומרת מה אני מרגישה..)

 

להפתעתי שניה אחרי שלחצתי על שלח הותרה הפקעת.. 

זה שאמרתי פתר לי את התסבוכת..
הכאב עבר כלא היה


והסייפא
שאני ממשיכה לשלוח לו בנות גם בלי שיצא לי מזה כלום חוץ מכאבי תופת..

 

 

לפני 8 שנים. 17 באפריל 2016 בשעה 12:59

 


אז קבעת יעד לא ריאלי
ידעתי שזה לא הגיוני
קצת התנגדתי וקצת מחיתי והתלוננתי אבל גם נעניתי וממש ניסיתי וכצפוי, זה לא עבד, ולא כבשתי את ההר

 

ועכשיו מה..?

 

אתה מאוכזב ממני

אני מבואסת ונכלמת כי לא סיפקתי את הסחורה

לא בא לך לדבר אתי
וכשאתה נעלם ליותר מכמה שעות אני כמו ילדה.. מתחילה להיכנס לפאראנויה שאתה לא קיים יותר

וגם לי לא בא לכשכש בזנב כי את זה אני עושה רק ממקום של ביטחון בעצמי
כשאני יודעת שאני רצויה ואהובה אין לי בעיה להשתטח..
זה אפילו מרגיש לי מתוק וחינני, נשלטת וזה

אבל אם סר חיני הזחילה פתטית ואני מרגישה נורא לא אטרקטיבית

 

יוסטון, אנחנו בבעיה

 

(אבל פתאום ברגע זה קיבלתי אימייל...

אני מת לזיין אותך.
חסר לי המגע אתך

וזהו. כדור הארץ הסתובב בשניות ואני בצד המואר..
רצה לכשכש בישבן)

לפני 8 שנים. 15 באפריל 2016 בשעה 14:29

 

נכנסת חסרת נשימה באיחור של חצי שעה
הוא עם חולצה מכופתרת ובלי מכנסיים
כאילו התלבט אם להתלבש מחדש והפסיק באמצע

הוא כל כך גוד לוקינג שזה כמו חבטת נוקאאוט בביטחון העצמי שלי

בא לי להרוג אותך. הוא אומר בשקט

אני מנסה להתנצל ולהסביר
אבל הידיים שלו לופתות לי את הצוואר ואני לא יכולה לדבר
הוא סוגר שפתיים על שלי בנחישות אלימה
הזין שלו תפוח כנגד גופי מבעד לבוקסר הלבן
הוא מושך לי חזק בשיער ומטיל אותי על המיטה
איתו זה תמיד כמו מלחמה. אין רגע של חסד. אני עדיין לבושה ועם נעליים. מושך ממני את הטייץ עד לברכיים. עכשיו אני כבולה באזיקי טייץ ולא יכולה לזוז מתחתיו. הוא מרתק אותי למיטה עם יד אחת חזקה על הגב שלי ומנשק אותי בקו ישר הולך ויורד מהמותן בצד הגו, בדרך לישבן, ולא יודעת למה אבל זה מפתיע אותי, כאילו ההתעניינות שלו בי, בחלקי הגוף שלא רלוונטיים לעונג הישיר שלו, היא לא הגיונית.
מודעות עצמית מחורבנת. פולניה זה כאן.
אני מרגישה את האצבעות שלו פולשות לתוכי ואני רטובה. נורא רטובה.
עכשיו הוא מוחץ לי את הראש לתוך המזרן, אני מרגישה שאני לא יכולה לנשום ונכנסת לפאניקה, משתוללת מתחת לכובד שלו מעלי וצורחת, נדמה שלתוך עצמי כי אני לא שומעת כלום.
במקביל הוא חודר לתוכי בכוח
כשאני מצליחה להשתחרר קצת אני מייללת די אתה קורע אותי... אנלא יכולה לנשום...
וגם מאיימת..
אני אברח..!!
הוא אומר בשקט ליד האוזן שלי את לא
ואני יודעת שזה נכון

 

זה מזכיר לי את אחת הסצנות הנשלפות ביותר אצלי מפעם, שהאדון הקודם היה חודר אלי מאחור, בכוח, עם זין האימים שלו
הייתי נבהלת ובורחת קדימה באופן לא רצוני, והוא היה רועם עלי בכעס: תחזרי הנה מיד!
זה היה כל כך מחרמן שהייתי חוזרת לזה שוב ושוב בדמיון, בריפיט מסמם, שנים.

 

השוואות

כל הזמן השוואות

 

ואני בסדר עם זה

 

 

 

לפני 8 שנים. 10 באפריל 2016 בשעה 12:30


קיבלתי הודעה כאן בכלוב

שלום ציידת
מזמן לא יצא לנו לקרוא פרופיל כל כך קצר וכל כך סוחף.

בדקתי את הפרופיל. תמונה של גבר, חצי גוף עירום, נראה טוב
שאלתי מי זה לנו
הוא ענה שהם זה הוא והנשלטת המהממת שלו ואמר שכבשתי אותה

חשבתי לעצמי אה.. הם מחפשים לצרף..
כתבתי שגם אני מחפשת
הוא ענה שהוא דווקא רוצה להשאיל את המהממת לזוג מעניין ופתוח
חשבתי שזה טו גוד טו בי טרו אבל זרמתי
החלפנו תמונות. היא באמת מהממת. יפה מאד
גם אני הורסת. תודה, גם לדעתי
הוא אמר שמדליק אותו לסרסר אותה
הדליק אותי שמדליק אותו
שאלתי נו אז איך מתקדמים
הוא אמר שהוא רוצה לפגוש אותי לחמש דקות
לראות שאני אמיתית
ואם הוא יתרשם לטובה הוא ישלח אותה אלינו

ברור שחשדתי
אבל אני תמיד נורא רוצה להאמין לאנשים
שאלתי שוב כדי להיות בטוחה אם היא בכלל מעוניינת ולמה שהוא ישלח אותה אלינו ללא תמורה
הוא ענה שהיא חרמנית מטורפת ושהיא אוהבת נשים ולהצטרף לזוגות
וכל מה שנדרש ממני זה פגישה של חמש דקות כי הוא לא נותן אותה לכל אחד
נראה לי הגיוני. אני הרי פתי מאמין לכל דבר
קבענו שאחכה לו ברחוב סואן בתל אביב מתחת לעבודה שלו
אמרתי לו שוב שיהיה ברור שזה רק לחמש דקות ושלא יהיה שום מגע גופני בינינו
נסעתי בפקקים מטורפים של אמצע היום למרכז העיר וכשהגעתי יצאתי מהאוטו וחיכיתי לו
לבשתי חצאית קצרה מתנפנפת וגרביונים סקסיים כאלה
הוא הגיע
לא גבוה
(לא נעים לי להגיד אבל האמת. בכל זאת. מכוער)
עם נעלי ערסים שפיציות משופשפות בצבע איחס כזה
הוא היה נורא רציני כזה, אולי מתוח, ואמר אז מה, אתם רוצים את הכלבה שלי?
יש מצב שאני אתן לכם אותה
הוא מדד אותי בעיניים ואמר
אבל אני רוצה לראות את התחת שלך
אז אמרתי לו אבל אנחנו באמצע הרחוב
אז הוא אמר אז אני אכנס לאוטו שלך וניסע לשם, הוא הצביע, זה בדרך שלך במילא, ויש שם רחוב קטן שומם
ושם תראי לי
אז התלבטתי רגע ואמרתי לו לא
זה בניגוד להסכם בינינו וגם לא נוח לי לנסוע אתך

הוא אמר אז בואי ניכנס לבניין כאן. אין שם אף אחד
חשבתי רגע ואמרתי לעצמי נו
הרי אין לך בעיה להתפשט, תעשי מאמץ אחרון
ונכנסנו
היו שם שירותים נטושים כאלה
הסתובבתי עם הגב אליו והרמתי תחצאית והוא כן נגע בי
וליטף לי את התחת
הידיים שלו היו רכות וקרות והמגע שלו סוגי כזה והוא הוריד לי תגרביונים עד לירכיים ואמר לי תפתחי תרגליים ופתחתי קצת והוא דחף לי אצבע רכה וקרה
ואז זה נורא הגעיל אותי וגם נבהלתי ואמרתי לו זהו מספיק
סיכמנו בלי מגע
והוספתי ליתר תוקף גם הבטחתי לאדון שלי
הוא הסתכל לי בעיניים ואמר לא מעניין אותי מה שהבטחת לאדון שלך
ואם את רוצה את הכלבה תרדי עכשיו ותכניסי תזין שלי לפה שלך ותמצצי לי

לרגע פחדתי שהנשלטת שבי תשתלט עלי פתאום ואני אעשה את זה ועלו לי דמעות לעיניים
דמיינתי שאני בסצנה מסרט אימים שהסוף שלו רע מאד

אמרתי לו לא. לא. לא
ואספתי את עצמי בהכי תקיפות שיכולתי לגייס והכרחתי את עצמי ללכת כי הרגליים לא זזו לי ויצאתי מהבניין הנטוש בהתחלה באיטיות מהוססת ואז יותר מהר
ובסוף בהליכה כועסת כזאת, החצאית שלי מתנפנפת, והוא הלך אחרי

הרגשתי חרא
כל כך מרומה. ומאוכזבת
כי לאורך כל הדרך נורא רציתי להאמין לו

ואמרתי לו תוך כדי הליכה זה לא פייר אני עמדתי בכל מה שאמרתי ואתה.. אתה סתם שקרן
והוא לא ענה לי
והמשיך ללכת

בן זונה.

אבל מה
הייתי נורא רטובה אחכ

זה היה כל כך מגעיל וגם מחרמן מרוב שזה מגעיל

נו. אני מזוכיסטית או מה.

 

לפני 8 שנים. 31 במרץ 2016 בשעה 12:12

אני לא רוצה לחזור למה שהיה
לא מתגעגעת במיוחד לדקירות הקנאה
לא רוצה שכל קיומי יהיה תלוי בשביעות רצונך
שהשמש שלי תזרח ותשקע בהבל הפה שלך
רוב הזמן אפילו לא בא לי שתכעס עלי
למרות שזה עשה לי פיק ברכיים
ולא רוצה שתעניש אותי
אפילו שאחכ היו לי לבבות בעיניים

 

אבל לפעמים
כשאני במכונית שלי לבד
עוברת ליד מקומות מוכרים
יש כאלה מלא, איפה שלא אזרוק אבן
פתאום אני רוצה כל כך נורא
עד שזה ממש כואב
שתפתח את הדלת ותיכנס בתנופה
כמו שהיית פעם
עם ג׳ינס וטישרט שחורה, זורק את התיק מאחור ונדחס מלוא אורכך לתוך המושב שלידי ומשתלט מיד על כל המרחב

על הפלייליסט
על המזגן
על הדעות שלי
על הגוף שלי
על הביטחון העצמי שלי
על דפיקות הלב שלי

הכל שלך
אני מתמסרת לגמרי. אושר אינסופי

או עם בגדי ספורט, סקסי אז הל, והריח שלך, תמיד טוב, אפילו אחרי שעתיים של פעילות גופנית מאומצת בקיץ, מתפשט לי בכל הגוף ומשתק לי את כל היכולות שנשבעת שיש לי כשאני לא לידך ומערפל לי את כח הרצון והתודעה

או עם מדים בצבע זית. עייף ומאובק.
כן. אפילו זה קרה, מאי שם עד כאן

 

אני מדמיינת הכל לפרטי פרטים ורוצה ממש ממש חזק נורא שתופיע

 

נראה לי שזה חייב לקרות אם אני כל כך רוצה. לא ככה..?


אבל כלום לא קורה. כלום.
ואתה לא
אני ממשיכה לנסוע הלאה
האכזבה מוחשית עד שיש לי טעם של ברזל ודם בפה ואני מרגישה שאני קורסת מבפנים ובוכה
באמצע הכביש
באמצע החיים

על עצמי
ועליך
ועל מה שהיה

לפני 8 שנים. 18 במרץ 2016 בשעה 9:23

 

השעון עצר מלכת
בחוץ ינשוף צווח
קומי
אמרה הגננת
התיישבתי באחת
זקופה
הודפת שמיכה של עלטה סמיכה
ראיתי אותו צועד בסך משמאל לעבר ימין
כמו על במה
ותוך כדי הליכה
ממש מולי
הוא השתנה והפך להיות אתה

 

 

(מתה על המילה הזאת. בלהות)

לפני 8 שנים. 10 במרץ 2016 בשעה 21:57

פעם היית כאן, אתי
מזמן
זה זכור לי עכשיו כמו חלום אפוף עשן כחלחל
עלינו יחד במעלית
הלב שלי הלם חזק כמו תמיד בנוכחותך
שוחחת בחביבות ששמורה לאנשים אחרים בלבד עם השכן שעלה איתנו
אני הבטתי על שנינו משתקפים במראות שמסביב
חשבתי שאנחנו נורא יפים יחד
כשנכנסנו סקרת את הדירה הנוצצת
משטחים של שיש בוהק
עברת בכל החדרים
יצאת החוצה למרפסת דרך דלתות הזכוכית הגדולות
נשענת על המעקה השקוף
כל העיר פרוסה לפנינו, אורות מנצנצים
ממש כמו עכשיו, כאן, לפני
אחר כך ישבת על הספה, שיחקת כמו ילד בשלט של הטלוויזיה, ואני לשתי בצק במטבח בחוטיני אדום ועקבים גבוהים, כמו הזונה הפרטית שלך

מדי פעם התקרבת לרחרח מה קורה ועל הדרך הכנסת לי כמה ספאנקים, כדי שהישבנים החשופים שלי יאדימו מולך

בזמן שהפיצה נאפתה לה בתנור הפכת אותי על הספה וחדרת אלי בעוצמה, עוד ועוד
לא גמרת
ואחר כך בעמידה כשגווי כפוף וראשי נחבט על שולחן הזכוכית הארוך המפואר, הזין המפואר שלך בוטש בי בכוח, עד הלב, אני מצווחת באימה ובעונג, האורות מנצנצים מולנו עד האופק
לא גמרת
עברנו לחדר השינה וזיינת אותי על מצע הפוך הרך שהיה פרוש על המיטה
על השידה מולנו תמונות ילדות שלי
לא גמרת
אחר כך חזרנו לסלון ואתה אכלת, אני מפזזת סביבך נרגשת ומתוחה שהכל יהיה לשביעות רצונך ובמילא אני לא מסוגלת לאכול לידך
נזפת בי והכרחת אותי לאכול

וכשסיימת אמרת טוב נו, בואי נגמור עם זה כבר
זה הצחיק אותי
שאתה תמיד מתייחס לזיונים ברצינות כזאת
כאילו שחייבים לעשות את זה כמו שצריך ועד הסוף
וזיינת אותי עוד, כשהשדיים שלי לחוצים על מסעד הספה, וכשייללתי שזה כואב כעסת והשתקת אותי בגערה, כאילו אני מפריעה לך בעבודה חשובה, וגם כי אתה שונא קיטורים, ואז גמרת בשאגה, כמו האריה שאתה, פרא מלכותי
אחר כך נתת לי לרבוץ על ארבע, כמו חתלתולה, על הספה לידך
והרשית לי ללטף אותך, ולרחרח איפשאני רוצה, אפילו בצוואר, ולהעביר את האצבעות שלי על החזה שלך, ולשחק בזין שלך בזמן שזפזפת כמו ילד עם השלט בין הערוצים

הרגשתי כמו ילדה שמשחקת בהאוס הכי שווה אבר.

ועכשיו אני כאן, בהאוס, לבדי, בלי משחקים.

 

 

 

לפני 8 שנים. 9 במרץ 2016 בשעה 16:52

נפלטת מהמלון לרחוב הקטן פרועה והלומה
נכנסת למונית הראשונה שעוצרת לי

רק כשאני מתיישבת ליד הנהג - rush hour ומאחור יושב מישהו - אני רואה שכל השמלה השחורה שלי זרועה בשערות זהב שממשיכות לנשור לי מהראש

כאילו הייתי מעורבת בהתכתשות המונית

הנהג מושך שערה ארוכה מהזרוע שלו ואומר מה זה זה? החברה שלי תמצא כזאת שערה עלי תהרוג אותי
אני ממלמלת משהו על שיצאתי הרגע מהמספרה והוא מגחך.
צודק. אני לא נראית.

אני מגיעה לר׳. היא עסוקה עם לקוחה ואני יושבת ומחכה. זה נמשך זמן ואין לי סבלנות ואני אומרת לה אני רעבה וצמאה נו בואי נלך כבר.
יש לה מלא מה לעשות לפני שהיא סוגרת ואחרי עוד 5 דקות אני אומרת לה בייבי!! את מבינה שיש לי טעם של שפיך ושתן בפה?!? בואי כבר יא מכה!!!!

היא מרימה ראש מהניירת, שותקת לשניה ואז מתגלגלת מצחוק.
הוא משתין לך בפה..??

אני מוציאה לה לשון ואנחנו יוצאות לרחוב החמים. תל אביב הומה של שעת ערביים. אביב ומרגיש כמו קיץ.
חוצות את הרחוב ונכנסות למסעדה הקבועה שלנו בפינה.

מורידה שתי כוסות קאווה עם הסושי והרעד ברגליים עובר

הכוס שלי כואב מההתכתשות ההמונית

אוהבת ימים כאלה

ארוכים, מלאים, לאים

 

תחושת נועם מתפשטת לי בגוף ובלב

 

לפני 8 שנים. 26 בפברואר 2016 בשעה 7:23

אני שונאת אותך בדם
שנאה יוקדת, מציפה, מתפשטת
מאכלת אותי מבפנים

ש  ו  נ  א  ת

יש לי מחשבות נקמה

לא אדבר אתך יותר
לעולם
לא אענה לך
שתתענה (מצחיק)
שתחשוב אוי לא אז בסוף היא הלכה
(כן. באמת מצחיק)
שכל פעם שתדחוף תזין שלך באיזה כוס חדש תחשוב עלי
כמה הייתי מרהיבה תחתיך במראה
ורכה
וצייתנית
ומתלהבת
מהזין שלך ומהמילים שלך ובכלל
מכולך
ורועדת כשהרעמת עלי בקולך
ומתבלבלת לגמרי כשהרמת לי את השמלה
להוטה לשרת את הוד מעלתך
חולמת עליך
כמו ילדה
עם תום
פותחת את כולי בפניך
שולחת לך מכתבי אהבה

 

או בעצם ישלי רעיון יותר טוב
הנה המשאית הזאת שאני עוקפת אותה עכשיו
במהירות של 160 קמש
אז אם היא עכשיו תסטה עלי
אין סיכוי שאשרוד
אמות וזהו
ואז
הו אז
כמה תצטער!!
שבזבזת אותי ככה בהרחקה הארורה הזאת
עם הנתק המזויין הזה
אתה כבר יודע שכשאני לא שומעת ממך זה מחרפן אותי
כ-ן
זה נראה לי עונש מצויין
יאללה
שתסטה הבת זונה

 

#נכתב ממש מזמן