לפני 9 שנים. 17 ביולי 2015 בשעה 16:06
גיימרית סוויצ'ית לזוגיות. כמה קשה זה כבר למצוא אחת??? אה וצריכה לאהוב קיקבוקסינג ולהתווכח.
יש פה אחת כזאת?
חלקת אדמה קפואה שלי
More to come...לפני 9 שנים. 16 ביולי 2015 בשעה 15:02
אני אוהב את סקונד לייף בגלל שאני יכול לקבל שם עוד השקפות עולם של אנשים שונים. יש זוג כזה ויש זוג כזה.
כל אחד ודרך הD/s שלו.
הדרך שלי היא שילוב של כל מה שראיתי ולקחתי משם את הדברים המתאימים לי.
אני תמיד רוצה ללמוד עוד. לכל אחד יש דרך משלו. זה כיף לראות איך אנשים רואים את העולם הזה. וכיף ללמוד מהם.
אז אתמול הצלחתי ללמוד עוד. ואני פשוט רעב לידע נוסף.
לפני 9 שנים. 5 ביולי 2015 בשעה 14:39
לא יודע מה יהיה יותר טוב. לחזור לזוגיות או להיות חופשי.
וכן זאת מהות הבעיה שלי. יש לי נטייה להתנתק מהעולם סביבי. עם כל הרצון לתת ולתת. אני חייב להתנתק. ספרים מחשב כתיבה או מוסיקה. אני לא יכול תמיד לתת את תשומת הלב שלי במלואה. גם כשהייתי איתה עדיין הייתי במקום אחר.
האם זה הוגן כלפי מישהי שאני לא אהיה שם בשבילה כל הזמן?
נכון כשצריך אני תמיד שם. ולא משנה מה יקרה אני תמיד עוזר. אבל עדיין אני חייב את הזמן שלי.
אז בשנתיים האחרונות אני לבד. ואני מאוזן כלכלית. ואין לי גדרות שתוחמים אותי. אני עושה את הדברים שאני רוצה לעשות. אני משקיע בעצמי בעיקר. אבל עדיין חסרה לי הזוגיות. כי מה לעשות לא טוב היות האדם לבדו.
אני צריך למצוא את האחת. ורצוי כמה שיותר מהר. :)
לפני 9 שנים. 21 במאי 2015 בשעה 18:32
בימים האחרונים אני יותר בכלוב. ואני פחות בSL. קצת מעצבן כי חברה טובה שלי שם עדיין בבית חולים. וחברה אחרת עסוקה עם המשפחה.
אבל אני הכרתי יותר טוב אנשים אחרים כאן. ויש כאן אנשים נהדרים. תקלפו את הציניות מסביב ותסתכלו טוב טוב. למרות מה שאתם חושבים יש כאן קשרים וגם יכולה להיות כאן אהבה.
כולנו שרוטים. כולנו אוהבים לתבל את החיים שלנו בשליטה. רובנו גם נושמים אותה 24/7 או רוצים לפחות. אז לא צריך לחפש רחוק.
בכל מקרה. אני יודע שיש בי התמכרות מסויימת לחיות בעולמות שאני יוצר לעצמי. אני לא צריך לפחד שם. יש לי יותר ביטחון עצמי מאחורי המקלדת בהתחלה. אבל זה עובר מהר.
אני עדיין נרתע מליזום למרות תחושת הבדידות. אני לא יודע אם זה מחשש לזה שאני לא מספיק טוב או משקעים מהעבר. אני כן יודע שאני הגעתי למצב שבו אני חייב לשנות משהו.
אני מוריד במשקל יפה. מתקרב לאט לאט למטרה. אני די נהנה מזה.
ואחרי שאני אסיים עם זה אני אעשה משהו אחר. אולי חופשה או משהו שלא עשיתי. בכל מקרה אני חייב לעשות משהו חדש. לפרוץ גבולות.
טוב. תהיו טובים. או שלא.
לפני 9 שנים. 17 במאי 2015 בשעה 20:15
כשעשיתי את צעדיי הראשונים בעולם השליטה אני וחברתי לשעבר עדיין היינו ביחד. אחרי 4 שנים החלטנו לנסות משהו חדש.
אז ניסינו בהתחלה משחקי תפקידים ואחר כך עברנו לקשירות קלות והעברת כוח בין שנינו.
אני מניח שהייתי באותה תקופה סוויצ`.
ואז נפרדנו וגיליתי את SECOND LIFE. ושם נכנסתי עמוק יותר לתוך העולם. נפגשתי עם אנשים מרחבי העולם שיש להם השקפות שונות על השליטה ומה שהיא בשבילם.
פגשתי זוגות שחיים את זה 24/7. וגם פגשתי את מי שלעתיד תהיה המדריכה שלי. היא חיה בקנדה ונפגשנו פה פעם אחת כשהיא באה לבקר. מאז אנחנו מדברים בסקייפ.
היא מיסטרס בכל המובן של המילה. היא אוהבת להיות בשליטה. אבל יותר מהכל היא מורה. היא לקחה אותי באותה תקופה מגעילה ופשוט לימדה אותי לקחת את הכל בקלות.
איתה חשבתי שאני לא סוויצ בכלל. הנחתי שאני סאב. אבל זוהי הגדרה שרירותית. היא התייחסה אלי קודם כל כבן אדם ואז תלמיד. היא לימדה אותי שגם לי יש מה לתת. תמיד חשבתי שסאב אמור להיות פסיבי. שהוא צריך לקבל את כל מה שהדום מנחית עליו. אבל זה לא נכון. קיים דיאלוג. לרצועה יש שני צדדים.
אז למדתי ממנה. קיבלתי משימות לבצע. המשימות היו פשוט לצאת החוצה לעולם ולשבור את הגבולות של הקומפורט זון שלי. (והיה לי מאוד קשה להתחיל עם מישהי ברחוב, או לצאת למועדון) ועוד ועוד. המשימות שלה פשוט נועדו לחזק את הביטחון העצמי שלי. כל התקשורת בינינו נעשית באמצעות מילות כבוד נכון אבל אני גאה לפנות אליה כמיסטרס.
ואז לפני כמה חודשים היא הייתה חולה. כמה חודשים שאני והיא פשוט לא דיברנו. אז התחלתי להסתובב ולהבין שאני לא רק אוהב לתת כוח אני אוהב גם לקבל את הכוח. אז מה? האם חזרתי להיות סוויצ`? אני לא יודע. אני בטוח לא דום. או שכן?
ההגדרות האלה לא מתאימות לי. אני הכל. אני אוהב להיות למטה אני אוהב להיות למעלה. אני אוהב להסתכל מלמעלה ואני אוהב להיות קשור למיטה. מה אני יכול לעשות. אני לא הסאב "הקלאסי" אם יש בכלל דבר כזה. ראיתי גם סאבים שהחזיקו בסאבים משל עצמם. אז מה זה הופך אותם???
בקיצור אני מזיין לכם את השכל.
אבל זאת גם הסיבה לכך שאני "אחר". כי אני עושה מה שטוב לי ולמי שאיתי.
אז אני לא מתייחס להגדרות. אני מתייחס לבני אדם ומה שהם אוהבים ולי אין כל בעיה עם מי שהם :).
לפני 9 שנים. 3 במאי 2015 בשעה 20:55
לאחרונה אני מוצא את עצמי חושב על pet play. במובן של העברת שליטה מלאה. עשרים וארבע שבע.
זה מאוד מושך אותי למרות שאני לא סאב טיפוסי. אני אוהב להיות דומיננטי לפעמים.
אין כמו התחושה של התמסרות מוחלטת. לדעת שאתה יכול לשים את עצמך בכף ידה או להיפך. ולדעת שאתה בטוח. כי הרי שליטה היא אמון. אבל היא גם משחק. אחד כזה שחייב להתאים לשני הצדדים.
אז אני חושב. וחולם. ומקווה שיגיע הזמן שבו אני אמצא את זה בשבילי. וכן אני סטיתי מהנושא אבל מאוחר ויש לי יום עמוס ואני אמשיך עם זה בפוסט אחר בזמן אחר.
לילה טוב.
לפני 9 שנים. 22 באפריל 2015 בשעה 12:43
לא היה לי סשן כבר שנה. אחרי הפרידה מזוגתי לשעבר הייתי כמה פעמים איתה ועוד כמה פעמים עם מישהי שפגשתי פה. היה כיף. ואז האקסית מצאה מישהו חדש.
אני רוצה גם למצוא מישהי. אני רוצה את האהבה הזאת שוב. אני רוצה לגעת וללטף ולגרום עונג ולקבל. וכן אני רוצה גם להוציא קצת את הצד האפל.
כי מספיק. אני לא יכול להמשיך בדרך הזאת. אני בן אדם שרוצה לתת בדיוק כמו שאני רוצה לקבל.
אבל למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?!
לפני 9 שנים. 19 באפריל 2015 בשעה 13:16
אני לא ממש מתלהב מכאב. אני אישית די אדיש לכאב אבל אני יודע שלא אוכל לגרום לאחרים כאב בכוונה.
למה זה קופץ לי לראש ? אתמול קראתי משהו שלא קראתי כמה שנים. ספרי פנטסיה זה התחביב שלי. והספר הזה תמיד גרם לי להעביר חלק מהקטעים שם במהירות. רק אחרי קריאה נוספת מבינים שאפשר להתייחס לפרק בצורה שונה. אני לא אוהב לראות או לקרוא על כאב. זה משהו לא נכון. השקפותיי שלי בלבד. ולא אני לא מדבר על כמה ספנקים. אני מדבר על גרימת כאב עז. מוזר. איך הפרספקטיבה משתנה אחרי כמה שנים.
טוב מילים בלי סדר... מחשבות לא עקביות
לפני 9 שנים. 18 באפריל 2015 בשעה 20:23
שבר ברגל:(. חודש שלם בלי קיקבוקסינג... קיבינימט...
לפני 9 שנים. 13 באפריל 2015 בשעה 9:07
Stjepan Sejic אני פשוט מת על העבודות שלו.