לפני 10 שנים. 16 ביוני 2014 בשעה 4:22
חלקת אדמה קפואה שלי
More to come...לפני 10 שנים. 15 ביוני 2014 בשעה 17:39
נקישה רכה של מנעול אשר סוגר את הקולר סביב צווארה.
גבירתה מחייכת כשהיא מחברת את השרשרת בנקישה נוספת ואז מושכת קלות בידה ומובילה אותה לעבר שפתיה בנשיקה מלאת תשוקה.
"את שלי. זונה. אל תשכחי את זה"
היא יודעת שהיא שייכת לה. היא מעריצה ואוהבת אותה. הגבירה שלה.
היא עכשיו יודעת מהי ההרגשה הזאת, להיות שייך למישהו. להיות שייכת לה. זוהי התרוממות רוח. שחרור. לא אכפת לגבירתה מהחיים שלה בחוץ. היא דף חלק.
היא עדיין זוכרת את היום בו היא ביקשה להיקלר. היא רצתה ללמוד להיות גבירה בעצמה, ואיזו דרך טובה יותר מאשר להיות סאב קודם?.
החודשים חלפו והאמת פשוטה: היא סאב. המקום שלה בעולם הוא מתחתיה. להעריץ, לאהוב, לשרת, לציית וכן גם להיות נאהבת בעצמה.
הקשר בין השתיים לוקח אותן למחוזות בלתי נשכחים וחוויות שנצרבות בתוך הגוף.
לפני 10 שנים. 12 ביוני 2014 בשעה 16:07
אני מחפש שולטת שתהיה מסוגלת להכיל אותי. רוב הזמן אני אדיש וקצת חי בבועה שלי.
אני רוצה את הקשר בין שני אנשים המסוגלים להבין אחד את השני בצורה מוחלטת.
הכי חשוב לי שהיא תבין מי אני. הרי בלי הבנה ותקשורת לא יכול להתקיים אמון. וכן גם אני רוצה להכיר אותה. איך מפתחים קשר בלי לדעת מה הצד השני אוהב,שונא,מתלהב, סולד ועוד.
אני מאמין שאפשר למצוא פה את החצי השני. יש פה אנשים נפלאים. רק צריך להכיר אותם.
טוב שיהיה בהצלחה ונשמור על אופטימיות.
לפני 10 שנים. 8 ביוני 2014 בשעה 19:18
http://fc02.deviantart.net/fs70/f/2012/273/2/e/and_then_there_is_variation_b_by_shiniez-d5gb5ql.jpg
אני רוצה לשתף אתכם בקומיקס שאני עוקב אחריו בחודשים האחרונים. הוא נכתב ב Deviant Art .
אני מאוד מקנא בשתיהן. יש להם את היחסים המושלמים. למה החיים שלי לא ככה...
http://shiniez.deviantart.com/
לפני 10 שנים. 8 ביוני 2014 בשעה 14:00
לא ברור לי המושג הזה. באמת שלא.
נתקלתי בו לאחרונה יותר מדי פעמים. אם את\ה שולטת מלמטה, אז את\ה לא סאב אמיתי.
את\ה לא יכול\ה לבוא לגבירה ולומר לה מה מה את\ה רוצה... היא יודעת לבד מה את\ה רוצה...
ולצורך העניין, את\ה לא שם בשבילך אתם שם בשבילה. (פה צריך להיכנס סמיילי אבל אני עדיין חדש...)
שליטה אמיתית ניתנת במתנה לשולט\ת. מערכת יחסים של אמון והבנה. ובמערכת היחסים הזאת הם מחליטים.
אז נא להיעזר בסבלנות ולא לדחוף. הכל יגיע (או שלא) על פי רצון השולט\ת.
לא בא לפגוע באף אחד כמובן, זה פשוט דבר שמציק לי קצת בזמן האחרון.
לפני 10 שנים. 3 ביוני 2014 בשעה 20:52
עם האחת הנכונה אני ארצה להגיע לקולר. הקולר הוא הצהרה של אמון, שייכות, הגנה.
הייתי מגדיר את עצמי בעבר כסוויטצ` אבל אני כבר לא חושב שאני רוצה להיות בשליטה. אולי מדי פעם אם שנינו נרצה.
אני מתוסבך. אני מחפש יותר קשר רגשי מאשר פיסי. אני מחפש את החיבור הנכון...
לפני 10 שנים. 2 ביוני 2014 בשעה 19:43
איך אדם יכול להגדיר את עצמו אם הוא לא מסוגל להבין מי הוא עצמו?
אני לא גבר טיפוסי. אני לא מתנהג כמו אחד. לא יודע למה. משהו דפוק (או לא) בתפיסה שלי.
למה אני מרגיש כאילו משהו לא בסדר???
אני בורח לעבודה, לחיים השניים, למשחקים ולספרים.
השליטה היא גם צורה של בריחה. אני רוצה לתת הכל כדי לא להחליט שום דבר.
אני לא מסוגל להסתכל על החיים שלי ולהגיד שאני מאושר.
משהו לא בסדר....
לפני 10 שנים. 22 במאי 2014 בשעה 17:04
סטירה חזקה על התחת. מכה לא כואבת אבל היא מפתיעה אותי.
רכונה מעל רגלי גבירתי אני לא נעה. אני נהנית להיות חשופה מולה. היא מחייכת.
"יותר מדי לבנה וינטר". העור שלי מקבל לאט לאט גוון אדום.
"סליחה מיסטרס. אני לא נוהגת ללכת בשמש".
היא מושכת לי בטבעת של הקולר ומעמידה אותי לרגע על הברכיים כדי שאסתכל עליה.
"אני לא מוציאה אותך מספיק החוצה כנראה". היא אומרת ברכות.
אני מושכת בכתפיי. היא אוהבת שאני קצת חצופה. היא לא מענישה אותי על זה.
שיקרתי לה רק פעם אחת. ופעם אחת בלבד. העונש היה נוראי. אבל אני עדיין זוכרת אותו בחיבה.
העונש היה מידת המחוייבות שלי כלפיה. רק כאשר סיימתי אותו היא קיבלה אותי כמו שאני בלי שום הסתייגות.
"גבירתי את נראית נחמדה". משפט הפתיחה הדפוק ביותר שיצא לי מהפה. אבל הייתי חדשה. לא ידעתי עדיין מה לומר.
קיבלתי תשובה רק אחרי העונש.
לפני 10 שנים. 21 במאי 2014 בשעה 12:21
על הברכיים.
אני ערומה מלבד הקולר. אני כורעת מול הכורסא ומביטה על הרגליים של גבירתי.
אני שייכת לה לחלוטין. היא יודעת הכל. אין לי מה להסתיר בפניה.
יד עדינה אוחזת לי בשיער והיא מושכת אותי כדי שאסתכל עליה. היא מחייכת אלי " את יכולה להסתכל עלי ווינטר". אני יודעת היא לא אוסרת עלי אף פעם אבל אני תמיד רוצה לקבל את האישור קודם.
היא נוגעת בפני בשתי ידיה. היא חזקה ועדינה בו זמנית הגבירה שלי. היא מנשקת אותי במצח.
" בואי" . היא טופחת על ברכיה. " קדימה " אני רוכנת אליה הראש כלפי מטה והרגליים באויר. היא מחזיקה אותי בקלות.
"אני צריכה להוסיף לך קצת צבע. את חיוורת מדי." אני סותמת את הפה. היד שלה מלטפת את הגב שלי. יורדת למטה בעדינות...
לפני 10 שנים. 20 במאי 2014 בשעה 17:26
המילה הזאת נושאת בתוכה כל כך הרבה.
יותר מהכל היא כבוד.
"Mistress"
היא הגבירה שלך. היא נותנת לך מתנה נפלאה. היא יכולה להעניק כאב, כן אבל הכאב מגיע גם מאהבה.
היא המדריכה שלך. היא מראה לך איך אתה יכול להתפתח.
היא העולם שלך ובלעדיה העולם הוא די שומם.
D/s אמיתי צריך להיות קשר של אמון בין שני הצדדים. שום דבר לא יכול להסתתר.
אם היא לא תדע את הרגשות שלך והפחדים היא לא תוכל לעזור.
אם אתה לא תדע מה היא צריכה, אתה לא תוכל להיות איתה באמת.
השקרים והפחדים ימנעו מכם לגלות את הפוטנציאל הגלום בשניכם.
בלי לשקר, בלי לפחד, בלי להירתע מלומר מה עובר בראש.
פשוט להשתחרר ולתת לקשר לסחוף אתכם.