לעיתים, אני עושה טעות (לא להאמין שולטת שמודה בטעויות...) ולא מנפה דיי טוב, את האורגניזם העומד מאחורי האדומה, המעוררת את תיבת ההודעות המנומנמת שלי. אחד מהטעויות היא הנשלט המקלל.
כשירות לציבור תושבי/ות הכלוב , הריני מציגה קווים לדמות נשלט זה:
· כששואלים אותו מה הוא עושה לפרנסתו, תשובתו "כול מיני", כול מיני מה? כל מרעין בישין דשויתי על מצראי לא אשוינון עלך?, כנראה כי מפה ואלך זה מדרדר במהירות...
· הוא שולח תנמונות של איבר מינו. ראשית לא ביקשתי, שנית במקרה שלך זה לא מעניין אותי. האמן לי שראיתי, גדולים קטנים בינוניים, זקיף ונטיף. אנא חסוך ממני תמונה טראומטית זו.
· כשאין תגובה מצידי זה מתחיל..."יא זבל". ראשית לא אומרים זבל כי אם אשפה, ושנית פגעת פה בנקודה רגישה, אני זורקת אשפה לפחות פעמיים ביום (מעייף משהו...מוזכר איפה שהוא אצלי בבלוג שאני חייבת נשלט?, אם לא ,אז נראה לי שעכשיו זה זמן מתאים להזכיר זאת). אי לכך ובהתאם לזאת, אני מכירה את הבחור שמנקה את הרחוב, וגם את ביתן האשפה, וכול פעם שאני רואה אותו אני לוחצת את ידו, וזאת מבחינת " אשפה נוגעת באשפה"...
· "יא מכוערת". אני חוששת שאתה טועה ואני פה על מנת להעמיד אותך על טעותך. אני פונה בקריאה נרגשת לקוראי היקרים, שפגשו אותי. אנא עזרו לי, לעזור למקלל, ולתקן אותו לגבי מראי החיצוני. תודה לעוזרים, ולהורי שהביאוני עד הלום...
· "יא מכלועה ". פה אני נאנחת, גדלתי בשכונה של פושטקים וערסים, וכן יש לי מעט אופי של ערסית...וערסים הם מהזן החביב עלי, עד היום , מודה, אבל להגיד עלי שאני לא נעימה, לא סימפטית ומנוולת?
במחשבה שניה אתה צודק, במקרה שלך אני ככה. לגמרי. זה מה שקורה שמקללים, ועוד מלכה.
פינת המנדבושקס: ויפתח אלוהים את פי האתון.
