יש דברים שאני מעניקה להם חשיבה נוספת.
למשל, איך הגרביים של כדורגלנים, נשארים מתוחים על רגלם במשך 90 דקות? או האם קיים קורס לקיפול העלון למידע רפואי, הנמצא בתוך קופסאת הכדורים?. כמה שאני משתדלת לקפל אותו למצב המקורי, אני אף פעם לא מצליחה. כך למדתי לשנן, עם השנים, שמות של מרכיבים, תופעות לוואי ומחלות, כי העלון אחרי כמה נסיונות, מוצא את עצמו מכודרר באשפה.
העניין הבא, שאני מהרהרת בו הוא ערוות גברים. ולא מהזווית שאתם חושבים. סוטים.
לכולנו יש שם שערות. חלקם מגולחים בסגנון שפמו של היטלר, חלק חלקים לגמרי ו/או עם תמונה ו/או קעקוע, וחלקם צומחים פרא.
אצלנו, הנשים, החינוך הוא לא לגעת. מגרד? תתאפקי, או שתשבי מהר רגל על רגל, או גשי לשירותים שם תתגרדי כמו חתול. אבל בחברת אנשים לא שמים את היד.
אצל גברים לעומת זאת הם לא שמעו על איפוק. אם מגרד להם, או שמא נתפסו להם השיערות בגומי של התחתונים, (אם הם בכלל לובשים תחתונים, אבל זה עניין לפוסט אחר), או שמא נתפסו להם שערות בריץ'רץ', הם פשוט עומדים בפוזציה של גראן או דמי פלייה, כיפוף קל או שיפשוף מעמיק את אזור החלציים, וזה משחרר להם את מה שנתפס להם.
העניין של "תפוס-שחרר" מעביר את חלקם, על דעתם, אין דרך אחרת לתאר זאת. לא משנה איפה הם יהיו (בתור לאוטובוס), מול מי הם עומדים (ראיון עבודה), יש קהל (חדר כושר מ-פ-ו-צ-ץ, שלא לדבר על זה שהם יוצאים מהבריכה, אני אפסיק פה... )הם יגרדו היטב וימשיכו הלאה.
פינת המנדבושקס:מפצח האגוזים.
