זה היה חיבור של שני גופים
עם מטען עם עוצמות
שני גופים שהפכו בדרך לגוף אחד
עם תשוקות ומשאלות
ככה זה הרגיש.
ככה זה מרגיש
זאת היתה אהבה ראשונה אחרי
שנים של ריק
של יחסים ריקים מתוכן
זה היה אמיתי ונקי
עם ירח דבש ופינוקים
עם הגשמה
ויציאה מהגבולות
וחקר עולמות
היינו יחד 4 חודשים
אבל בקשר כמו שלנו
באינטנסיביות, המורכבות
העוצמות ןהפתיחות
היינו ביחד שנה
הוא עזר לי לחזק את עצמי
להחזיר תשוקות שנעלמו
לאהוב את הגוף במראה
והסימן הכחול שפעם היה מאלימות
והיום הוא מתשוקה
להתגבר על חוסר ביטחון
לפרוץ מחסומים וגבולות אדומים
ואיפשרתי לראשונה בחיי
לתת לדימיון שלי להפליג
לרוץ ריצה למרחקים ארוכים
ולהנות מהנוף בדרך
לתכנן תוכניות
ולשוט באוניות
כל מפגש, כל הודעה
היו כמו אוויר לנשימה
כל ביס, סימן, לחישה, מגע
היה גורם לי לגמור.
היתה לו השפעה כזאת עלי
לטוב ולרע
נהנת מהרקיע גם עם לפעמים
נוחתת במהירות בחזרה.
חשבתי שכמו האינפינטי
אנחנו לנצח
ומקומי אצלו והוא אצלי
התאמה מושלמת
פאזל של 87 חלקים
נועד להיות.
ואז נפרדנו
וזה היה באוויר
והיתה לי תחושה שזה יקרה
ולא רציתי להכיר בזה
ואז הוא
שלח את ההודעה שגדעה
קשה לי
ועצוב וחשבתי שאצליח
ומגלה שקשה אבל גם משחרר
ומעצים
מנסה לשחרר אחיזה
אבל שומרת על האור בקצה המנהרה
בשבילי ובשבילך
כי באהבה כמו שהרגשתי
אפשר לתקן
עובדים על הגבולות מחדש
מתכננים תוכניות
מגדירים
מחבקים
ומנסים.
היום אני מבינה שכשנגמר הירח דבש והתחילו החיים נגמרו היחסים. אני בתהליך של השלמה איתו עם העבר, בתהליך של סליחה לעצמי ולסביבה. בתהליך של ריפוי והכלה.
ובעיקר בהודיה, על מה שהיה.