בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנְךָ

הַגּוּף שֶׁלְךָ מִגְדַּלּוֹר

אוֹרוֹ נוּגֶה

הַזַּיִן שֶׁלְךָ נִכְרַךְ

כְּמוֹ חֶבֶל הַצְלָה

אֲנִי מְטַפֶּסֶת עָלָיו וּבְכָל פַּעַם

בּוֹכָה מֵעָצְמַת הַהַפְתָּעָה

מֵעֶצֶם הַהַמְרָאָה

עַצְמוֹתַי רוֹחֲפוֹת

רוּחוֹת חַיּוֹת נוֹשְׁבוֹת

הַיַּעַר מִסָּבִיב לַבַּיִת בּוֹעֵר

וְהִנֵּה הָעוֹלָם מִתְיַבֵּשׁ סְבִיבֵנוּ.

(אורית מיטל)