את הסיפור הבא אני והזונה שלי דאז החלטנו לכתוב ביחד. היא רצתה להיות חלק ממה שאני עושה, ואני רציתי שהיא תביא חלק ממנה. חלק שרשום בתחילתו "אדון" נכתב על ידי, ואילו חלק אשר מתחיל במילה "שפחה" נכתב על ידה. כתבנו אותו כשנה לאחר המתואר כאן.
-אדון-
החלק הכי מרגש בעולם הזה, בשליטה, ביכולת להכאיב... הוא הרגע בו אתה רואה את השמחה והאושר והרגיעה בעינייה של השפחה שלך. חלק היו משווים את זה לילד אשר מקבל מתנה מהוריו, אך אני משווה את המבט הזה לאישור כי השפחה שלי מודה על כך שבחרה בי כאדון.
שירן (לא שם בדוי וברשותה כמובן) היא ילדת עשירים, כמוני. מפונקת, שחצנית. אחת שמבלה את רוב זמנה בקניון רמת אביב בקניות חסרות ערך. ליום הולדתה ה21 קיבלה מהוריה אאודי חדשה, ליום הולדתה ה22 קיבלה טיסה למלדיבים. ביום הולדתה ה23... היא ביקשה מתנה, אך לא מהוריה, אלא ממני.
ברונטית, חזה בינוני אך חצוף, שזופה. תמיד הלכה עם שרשרת אבני פלסטיק קשורות ברצועת עור חומה. תמיד צחקתי כי אותה שרשרת הזכירה לי קולר שייכות. היא הייתה... "פרינססה" בעגה המקצועית. כמובן שבמבט ראשון לא חשבתי שהיא בכלל בקטע. מישהי כזו בעולם של בדסמ... הצחקתם אותי. אך היא חזרה והתעקשה שהיא כן. והיא אכן הייתה שפחה מדהימה.
המשמעת, הצייתנות, היכולת לרצות ולקבל את אשר הבאתי לה. הסטירות, ההצלפות, היריקות... הסשן בו הרכבתי לה מחסום פה פתוח וגרמתי לה להרגיש אותו כפי שמעולם לא הרגישה אותו בעבר. היא הייתה זונה מושלמת.
"מאסטר..." היא לפתע אמרה לפני תחילת הסשן השבועי שלנו, כשהיא עומדת קשורה, ידיים מאחורי גבה.
הרמתי את עיניי בהפתעה. ממתי היא מדברת אלי לפני שאני בכלל מתחיל?
"מה." אמרתי כאילו מתוך חוסר אכפתיות.
"מותר לזונה שלך לבקש מתנה מיוחדת ליום ההולדת?"
פתחתי את עיניי בהפתעה. אם היא אזרה את האומץ לבקש מתנה לפני תחילת סשן... זה צריך להיות מעניין ומיוחד. ואין דרך יותר טובה להנות מאשר לראות סיפוק על פניה של שפחה. אך מה היא יכלה לרצות? סופשבוע בחו"ל? שמלות? תכשיטים? איזו מתנה אני כבר יכול להביא לה שהיא לא יכלה להשיג לבד...? השולט שבי נעלם לכמה שניות.
"בטח... יש לך רעיון?" שאלתי.
היא הסתכלה עלי למספר שניות, שקטה, חושבת.
"רציתי לבקש... אם תרשה... לצרף... עוד... עוד גבר." היא נהייתה אדומה ועינייה נאבקו בין להשאר ולחכות לתגובתי או מיד להפנות מבט לכיוון הרצפה.
דממה. שקט אשר מופיע רק בשני רגעים מוכרים; בשעת לילה מאוחרת בה אין תנועה כלל והשקט הופך לרועש. במסיבה, בה עמדתם קרוב מדי לרמקולים ולפתע השיר נגמר.
הסתובבתי עם גבי אליה. עוד גבר? למה? אני לא מספק אותה?
-שפחה-
האמת היא שפחדתי שהוא יחשוב שאני מבקשת עוד זין בגלל ששלו לא הספיק, כי שלו היה מושלם. אבל ידעתי שאם אני לא אבקש אז תחושת הפספוס תרדוף אותי לפחות לשנים הקרובות.
אני לא אשכח את המבט שהיה לו. חודר וקר ולדעתי גם נפגע. אין תחושה יותר גרועה מלראות את האדון שלך מאוכזב ממך. כל כך רציתי לחבק אותו ולבקש שיסלח לי על הבקשה הזאת, אבל גם כל כך רציתי את החויה הזאת שתהיה.
"מאסטר, זה לא שחסר לי משהו איתך, זה בסך הכל הרצון לעשות משהו שאני לא רגילה לו. אדוני נותן לי להרגיש זונה שלו. אדוני נותן לי להרגיש כלבה חסרת ערך. אבל אני יודעת שלאדוני אכפת ממני. אני יודעת שאדוני מרגיש אלי משהו."
"אז אני לא מספיק קשוח איתך? אני צריך להיות יותר קר?" הוא הסתובב אלי בכעס ועצב ביחד.
"אדוני יכול לעשות בי מה שהוא רוצה, ועל כל סטירה אני אהיה אסירת תודה לו, אבל כל סטירה מתלווה עם הצהרה: אכפת לך ממני. אני רוצה להרגיש שלא אכפת לך בכלל, שאני בסכנה אמיתית. בבקשה."
הכרתי את האדון שלי, הוא היה קשוח, הוא היה אגרסיבי, הוא היה סקסי, הוא היה גבר, אבל הוא גם אכפתי. הוא לא ישלול ממני את הבקשה הזאת. הייתי בטוחה.
העיניים שלו היו נעוצות בי. בגוף חסר הערך שלי, בזונה שלו, בזונה שהוא היה כל כך טוב אליה, ועכשיו היא עומדת מולו ומבקשת שעוד גבר יזיין אותה איתו. אני הייתי מעיפה לי עכשיו סטירה ולרגע הייתי בטוחה שהוא יעשה את זה.
"את רוצה עוד שולט? או נשלט?" הוא פתאום שאל וגרם לי להתאהב בו אפילו יותר.
"מה שאדוני יבחר, גם ונילי אם אדוני יבחר." ניסיתי להעלים את החיוך שהיה לי, שהוא לא יתעצבן בטעות.
הוא הסתכל עלי ואז אמר "מוצאי שבת. וזה יקרה רק פעם אחת!!!".
השפלתי מבט, רציתי לצעוק תודה, רציתי לנשק אותו, רציתי לגרום לו להיות גאה בי, להיות הזונה כי זנותית והכי מלוכלכת שיש, רק על מנת שיבין עד כמה אני מודה לאלוהים שהוא האדון שלי.
"אדוני מרשה לי לענג אותו?" ביקשתי עם חצי חיוך בתקווה שהוא ישתמש בי לפרק את מה שהוא אצר בתוכו כבר שבוע. אבל הוא פשוט הסתובב ויצא מחדר השינה.
"לא." הוא ענה בלחש ויצא.
-אדון-
את הימים הבאים העברתי כשאני מנסה להחליט את מי אביא לשפחה שלי. האם מישהו שאני מכיר, מישהו אשר ידע כי לאחר אותו מפגש אסור לו להתקרב אליה, או האם מישהו זר מעיר רחוקה אשר לא מסתובב באותם חוגים שהיא מסתובבת בהם.
רציתי לצעוק עליה, לקשור אותה ולהכריח אותה לומר לי למה היא רוצה עוד גבר. אך עצמתי עיניי והבטתי אל תוך עצמי. שולט, נשלטת, אדון, שפחה... כולנו אותו הדבר בסופו של יום. אנחנו בני אדם, יצורים מיניים, תאוותנים, סקרנים... ובדיוק באותה המידה בה רוב הגברים בעולמנו חושקים בחווית השלישיה עם שתי נשים, כך אולי גם רוב הנשים.
זהו... שכנעתי את עצמי, שירן רק רצתה לחוות משהו שונה.
לבסוף איתרתי את נמרוד (שם בדוי). חבר מהלימודים. שנתיים אנו רק מדברים פעם בכמה חודשים. תמיד התלונן כי אין לו זמן למערכות יחסים או לנשים באופן כללי. מושלם, חשבתי לעצמי. מה גם כי נמרוד היה מודע לסגנון החיים שלי. למה, אתם שואלים... שני גברים, יושבים בקפיטריה של הפקולטה... מסתכלים על בחורות צעירות כשהן עוברות מולם. שיחה אשר בה "הצד האפל" שלנו יצוץ... היא רק עניין של זמן.
מבוכה לא הייתה בשיחה עצמה. נמרוד הבין את אשר הסברתי. הוא הבין כי מדובר במשהו חד פעמי. הוא הבין את מערכת היחסים שלי ושל שירן. הוא שאל אין ספור פעמים האם אני בטוח בהצעה. לרגע התחלתי להבין כיצד השפחות שלי מרגישות כאשר אני חוזר ושואל אם הן בטוחות במה שהן עושות והאם להמשיך.
הרגעתי את נמרוד כי אני בטוח, אחרי הכל... איזה אדון יפספס הזדמנות לספק רגשית ונפשית את השפחה שלו.
קבענו למוצאי שבת. 20:00.
שירן הגיעה כבר ב19:00, היא ביקשה לענג אותי לבד לפני שהוא מגיע ולפני שנתחיל, אך סירבתי.
-שפחה-
הרגע הזה שהוא ענה את ה לא ההחלטי הזה, אז הבנתי שאני בסכנה לאבד אותו, לאבד את האדון שלי, את זה שגרם לי להבין עד כמה אני זונה ועד כמה אני ליידי במכה אחת. הוא תמיד היה אומר שהוא אוהב את השפחה שלו ליידי ביום-יום אבל כשהדלתות סגורות הוא רוצה את הזונה שלו. והוא עשה אותי כזו: ליידי. הרעיף מחמאות, נתן לי להרגיש אלוהית, נתן לי את ההרגשה שבלעדיי אין מחר. אבל בלילה, כשהיינו לבד, הוא נתן לי להרגיש. הסטירות שלו, היד שלו שחנקה אותי, האיבר שלו שהחליק לי בכוח לגרון, הדרך שבה הוא היה זורק אותי על המיטה על הבטן וקושר את ידיי אל מאחורי גבי וחודר אלי. הייתי מכורה לתחושה הזאת, לשתי התחושות, תחושת היום ותחושת הלילה.
הטלפון צלצל והאדון ענה. התקשרו אליו מלובי הבניין, האורח שלו הגיע.
הרגשתי את הלב שלי פועם מהר, לא מהתרגשות כפי שחשבתי שיהיה. התחלתי לפחד שהוא נותן לי את הערב הזה רק כמתנת פרידה ולא יום הולדת. הסתכלתי עליו, עומד מול הדלת. איך אני יכולה להסביר לו שהוא הכל בשבילי?
הוא פתח את הדלת ויצא לחכות לחבר שלו במסדרון, ואני עמדתי שם, עם פנים מודאגות, מכנס שחור וחולצת פלנל לבנה.
"שירן?" החבר שלו נכנס כשהאדון שלי סוגר את הדלת אחריהם.
גבוה בסנטימ' מהאדון שלי, שיער שחור קצר, עיניים כחולות, רזה וחטוב. הוא לבש ג'ינס וטי-שירט רגילים. לא יכל להשקיע קצת יותר בביגוד בשביל ערב של סקס עם מישהי שהוא לא מכיר?
המבט של האדון שלי הזכיר לי מי אני. אני זונה, כלבה, צעצוע.
השפלתי את מבטי והחבר הבין ש שלום הוא לא יקבל.
האדון הפנה אותה לכיוון הסלון ושניהם התיישבו על ספת העור, אני נשארתי עומדת מול דלת הכניסה. לא עברה דקה והאדון שלי קם וניגש אלי. הוא הניח את ידו על פני ולחש
-אדון-
"את רוצה להמשיך? כי אם לא אני אזרוק אותו מהמרפסת כבר עכשיו." לא חייכתי אפילו, אך היא ציחקקה.
"אנחנו בקומה 22..." היא חייכה.
"לא מעניין אותי. את קודם כל."
"לא מאסטר... אני זונה, אני שרמוטה, אני כלבה ששייכת רק לך. מה שאתה תגיד לי שמותר לי לעשות אני אעשה, מה שלא... אני לא."
חייכתי אליה.
"את הזונה שלי שירן, ולא הייתי מחליף אותך באף זונה בעולם."
היא הרימה את עינייה אלי. זהו... אמרתי לעצמי. היא הרגישה את האהבה... עכשיו היא תרגיש את הכאב ואת ההשפלה.
"בואי!" ציוויתי והרמתי את קולר השייכות והרצועה שחיכו לה על שולחן המטבח.
נמרוד ישב בסלון, הביט בנו בתדהמה. הוא לא הבין מה אני עושה.
לאחר שהקולר היה נעול על צווארה, קשרתי את הרצועה ומשכתי אותה אחרי לסלון.
"נמרוד..." משכתי אותה לפניו. "זו הזונה שלי... זו שירן."
נמרוד לא ידע כיצד לענות, הוא פשוט בהה בשנינו, יותר בה. גילגלתי את עיניי... ונילים, אמרתי לעצמי.
"זונה... תספרי לנמרוד מה את עושה הכי טוב." משכתי משיכה קצרה בקולר, כאילו מסמן לה שיכולה לדבר.
"אני יודעת לבלוע זין."
"עד איפה?!" משכתי את הרצועה בפתאומיות.
"עד הגרון מאסטר."
"ואת מה רוצה הלילה?" שאלתי באסרטיביות.
שירן לא ענתה.
הסתובבתי אליה.
"זונה! מה את רוצה הלילה?!" משכתי את הרצועה חזק יותר למטה. היא כמעט נפלה לברכיה.
-שפחה-
כל כך פחדתי. היו שתי תשובות אפשריות: אני רוצה ששניכם תזיינו אותי. אני רוצה את מה שאדוני יאמר לי לרצות.
אם הייתי עונה את האפשרות הראשונה הייתי מבלה את כל המשך הלילה במחשבה שהמאסטר שלי עומד לזרוק אותי. אם הייתי עונה את האפשרות השניה הייתי מסתכנת בלבייש את האדון שלי מול חבר שלו.
נשארתי עומדת כמו גולם, עד שהאדון שלי הציל אותי. לפעמים אני חושבת שהייתה לנו טלפתיה. הוא משך אותי אליו והעיף לי סטירה.
"אני לא שואל פעמיים!" הוא צעק.
"מצטערת מאסטר." לחשתי.
הוא ליטף אותי והרגיע אותי ולחש: "אני חושב שנמרוד רוצה לראות מה את יודעת לעשות." הוא הסתובב אל החבר שישב על הספה, חצי המום וחצי חרמן. ההמום היה על פניו, החרמן היה מתחת למכנסיו. עמד לו.
"כן מאסטר." השפלתי מבט והסתובבתי לחבר. ירדתי על ברכיי ופתחתי את הג'ינס. הוא ישב שם המום ששלפתי את האיבר שלו מתחתוני הבוקסר, מתחתי אותו מעט עם ידי ואז הכנסתי אותו לפי. הוא לא היה עבה כמו של האדון, אבל כל הסיטואציה נתנה לי עדיין הרגשת זונה מלוכלכת. האדון שלי נותן לי לענג את חבר שלו.
דחפתי אותו עמוק, העיקר שהחבר יהנה, שיאמר לאדון בסוף הערב שיש לו זונה מדהימה. פתחתי את הפה, הרשיתי לרוק לנזול למטה, לאשכים. משכתי את הג'ינס ותחתוני הבוקסר עוד יותר למטה. הוצאתי את האיבר מפי וניגשתי לעבוד על זוג הביצים שלו. היו לו יותר גדולות מהאדון, אבל משום מה זה רק הגעיל אותי.
ניסיתי להגניב מבט לעבר האדון שלי, לראות מה הוא עושה. בלב רציתי שהוא יתיישב ליד החבר ויתן לי להראות לו שהוא יותר חשוב.
-אדון-
ערבוב של צבעים. זוכרים את הילדות שלנו? זוכרים שהיינו לוקחים צבעים שונים ומערבבים אותם על מנת לגלות איזה צבע יצא מאותה תערובת? כך הרגשתי באותה שניה. רק שלא רציתי לגלות איזה צבע יצא מאותה תערובת אשר נוצרה לפני.
היא הזונה שלי, ואני קנאי, אז למה הזין שלו בפה שלה?!
אבל הרגש הוא אויב ההגיון, וההגיון הכריח אותי לזכור שזו הייתה הבקשה שלה. היא רצתה לחוות את זה ולי היה חשוב שהיא תהיה מאושרת. אני חייב להכנס לתפקיד, אני צריך לשחרר את השולט שיקח פיקוד על הסצינה הזו.
שיחררתי את הרצועה והתחלתי להוריד את בגדיה של שירן. הפרעתי להם לכמה שניות, אך היא אהבה להיות בלי בגדים. הנחתי אותם בספת היחיד וחזרתי אליה. ליטפתי את ישבנה כשאני משתדל להתעלם מראשה שעלה וירד על איברו של נמרוד.
מתחתי את ישבנה לצדדים, חור התחת הצר שלה נגלה מול עיניי. מעולם לא מצאתי אהבה גדולה במין אנאלי, אך כאשר אחת השפחות שלי מבקשת... אני לפעמים נענה בחיוב. במקרה של שירן... היא מעולם לא ביקשה, אך החלטתי להפתיע אותה.
קמתי וניגשתי לחדר העבודה. בארון היו לי מספר אביזרים. הוצאתי דילדו סיליקון אשר שירן היה אוהבת לשחק איתו כשלא היה לי מצב רוח למין.
חזרתי לסלון. ראשו של נמרוד היה שמוט לאחור, ראשה של שירן לא זז. התכופפתי לראות אם היא בסדר. שפתייה היו צמודות אל גופו, איברו בתוך פיה. "גרון עמוק" עם שיהוי... כך היא הייתה קוראת לזה. בפעם הראשונה שהיא עשתה לי את זה נראיתי כמו נמרוד באותו רגע. ראש על הספה ושרירים רפויים לגמרי.
חזרתי אל ישבנה של שירן. ירקתי אל חור התחת הצר שלה והחלתי לשחק איתו... התנועות של השפחה שלי הסגירו אותה. היא רצתה אותי. המשכתי לשחק עם אותו חור עדין. עוד רוק...
ואז... אצבע אחת... בעדינות עדינות... לאט...
ראשה של שירן הפסיק לעלות ולרדת לפתע. שמעתי אותה מתנשפת. היא אהבה את זה.
הוצאתי את האצבע רק על מנת להחזיר אותה... הפעם יותר עמוק...
-שפחה-
אני לא בתולה אנאלית, כבר חוויתי שם גברים, אבל האדון שלי היה כנה מהתחלת הקשר והכריז כי מין אנאלי אינו ברשימת המועדפים שלו, לכן מעולם לא הצעתי או ביקשתי את זה.
חבל! הוא היה מדהים!
האצבע הפכה לשתי אצבעות, שתי האצבעות הפכו לדילדו, והדילדו הפך להיות הזין של המאסטר שלי. מעולם לא חשבתי שמין אנאלי יהיה ככה. הוא שלח יד אל בין רגלי תוך כדי שהוא פולש לתחת שלי. לא ידעתי אם לצרוח מהנגיעות שלו בדגדגן שלי או מהזין שלו בתחת שלי.
כל הרגע הזה נראה כמו קטע מתוך סרט פורנו, אבל למזלי האדון שלי הזכיר לי שאני לא שחקנית פורנו, אני שפחה.
לאחר כמה דקות של גן עדן הוא החליק אל מחוץ לתחת שלי ותפס את שערי, משך את ראשי מהאיבר של החבר.
"בואו לחדר העבודה." האדון שלי אמר לשנינו.
כשהגענו הוא דחף אותי בפראות על הספה, ניגש לארון והוציא משם צעיף. הוא הסתובב אלי וקשר את ידיי מאחורי גבי.
החבר נכנס לחדר.
"תזיין לה את הפה, תזיין לה את התחת. אתה לא מזיין אותה בין הרגליים, זה שייך לי."
החבר הנהן בראשו ומיד ניגש לעבודה, נעמד מולי, אחז בראשי והחל לזיין את פי.
שמעתי את האדון פותח את הארון, תוהה לעצמי איזה עוד צעצוע הוא יוציא, אבל אחרי שניה הבנתי שהוא לא הוציא צעצוע. הפלאשים ורעש הצילום. זה מוזר שרק חשבתי שזה יותר ויותר מחרמן עם כל תמונה שהוא צילם?
-אדון-
הנחתי את המצלמה וניגשתי אל הזונה שלי. ליטפתי את ראשה כדי שתדע שאני מחכה לה. היא מיד זנחה את נמרוד וחזרה אלי.
"את האשכים." ציוויתי.
היא התכופפה עוד קצת והחלה לשחק עם אשכיי בלשון החמה שלה.
כך אני ונמרוד חלקנו אותה, את גופה, במהלך לילה שלם.
נמרוד כיבד את אשר ביקשתי ולא ניסה לחדור אל שירן בין רגלייה.
הסקס הסתיים בסצינה מעוררת תאווה, בה שירן יושבת על הרצפה, רגליים משולבות, עיניים פקוחות וכשאני גומר על פניה ונמרוד, אשר עשה את כל המאמצים האפשריים למנוע מעצמו גמירה במהלך הערב הארוך הזה... שחרר את עצמו על החזה של שירן.
שירן נשארה לשבת על הרצפה עד אשר נמרוד התלבש ועזב.
סגרתי את הדלת וחזרתי לחדר העבודה.
השפחה שלי עדיין ישבה על הרצפה, מוכתמת זרע. היא לא העזה לנגב טיפה אחת מפניה, אך היא ניגבה את הזרע של נמרוד.
"את מרוצה?" שאלתי.
"כן מאסטר."
התכופפתי אליה.
"את בטוחה שאת שלמה עם מה שעשינו כאן היום?"
היא לא ענתה לי, רק הסתכלה אלי לא בכאב ולא בתחינה, אלא באהבה.
-שפחה-
"אני יכולה לקום להתקלח אדוני?" שאלתי אותו כשהזרע שלו עדיין תלוי על שפתיי ולחיי.
הוא התרומם וענה שכן.
קמתי, הלכתי למקלחת, ניקיתי מעלי את החבר, אך גם ששטפתי את זרעו של האדון, הרגשתי שאני לא מעזה לנקות אותו מעלי. התנגבתי ויצאתי חזרה לסלון כשאני עטופה במגבת.
"דניאל." (שם בדוי) הרשיתי לעצמי לקרוא לאדון שלי בשמו.
הוא יצא מכיוון חדר העבודה ונעמד מולי. בטח שואל את עצמו למה קראתי לו בשמו, מתי הוא אמר שהסשן הסתיים בדיוק.
"קרה משהו?" הוא שאל בדאגה.
שיחררתי את המגבת מעלי והרשיתי לה ליפול על הרצפה. ניגשתי אליו וחיבקתי אותו חזק.
"אני אוהבת אותך."
-אדון-
כן... אולי נמרוד זכה להנות מגופה... אך אני זכיתי להנות מליבה.