לפני 10 שנים. 13 בנובמבר 2014 בשעה 15:15
הוא הסתכל על צג הנייד שלו, המספר שלה הופיע, חיכה. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה רק ללחוץ על הריבוע הירוק והמכשיר יחייג אליה.
הם הכירו כאן, בכלוב. הוא לא חשב שהוא יכיר כאן מישהי, האמת הוא אפילו לא חיפש, אך לאחר מספר שנים שהוא יצא עם ונילית, הוא היה חייב למצוא לפחות את המקום הוירטואלי בו הוא יוכל להרגיש בבית.
מיטל... הוא נזכר בשם שלה כששאל אותה בצ'אט לשמה האמיתי. הוא תמיד האמין שהרגע הזה בו אתה מגלה את השם האמיתי של האדם שממולך הוא הרגע הכי סקסי, שכן זה הרגע בו נוצר האמון, ואמון... הוא המרכיב הכי חשוב בעולם הזה.
ההתכתבויות הראשונות גרמו לו לחייך, להתלהב, מכך שהיא הייתה שונה, מכך שהיא הייתה כמוהו, מכך שהיא הייתה מיוחדת. הוא נזהר לא לעבור את הקווים אשר הוא הניח לפני שעוד נכנס לאתר הזה, שכן הוא היה בקשר. זה רק על מנת שאני אוכל להכיר אנשים כמוני, הוא שכנע את עצמו. אבל משהו במיטל היה שונה כל כך שהוא לא יכל להתאפק. הוא מצא את עצמו חושב עליה, מחכה להודעות ממנה, מפנטז על מישהי שהוא לא ראה, מתגעגע למישהי שהוא לא מכיר.
ואז הרגע הזה בו היא הסכימה לתת לו את הנייד שלה. כן, הסקרנות שברה אותו, הוא היה חייב לשמוע אותה.
הוא ישב במשרד שלו, הסתכל על הנייד, המספר שלה על הצג. לחייג או לא לחייג, זו השאלה.
הוא לקח נשימה עמוקה ואז העביר את האצבע לכיוון הריבוע הירוק ובעדינות לחץ. כל צלצול היה כמו מכת מחוג השניות בשעון, מעין צליל אשר מבשר התחלה של משהו, בין אם טוב או רע... הוא לא ידע.
"הלו?" הקול שלה גרם לו לצמרמורת.
"מיטל?" הוא ניסה להשמע קליל.
"דניאל?" היא נשמעה שמחה לשמוע אותו.
הוא חייך. אפשר לדעת הרבה מקול של בן אדם. אפשר לגלות אם הוא נחמד, חכם, טיפש, שולט, נשלט. הקול של מיטל היה קול עדין, סקסי, מגרה, כזה שגרם לו לדמיין אותה מתחננת...
"כן... מצטער שלקחו לי כמה דקות, הייתי עסוק." הוא שיקר.
"זה בסדר. אז סוף סוף אנחנו מדברים?" היא ציחקקה במבוכה.
"כן..." הוא ענה עם חיוך בזמן שמוחו כבר החל לדמיין אותה קשורה למיטתו, מתחננת בקולה העדין שהוא יפסיק או ימשיך.
השיחה החלה להתפתח מהר, הם דיברו על הכל. השקפות עולם, ילדות, עבודה וכמובן... מין. לא עברו חמש דקות והם העבירו תמונות במייל, מפני שאולי מה שבקנקן טעים, אך לא שותים מקנקן שלא נראה טוב.
הם החלו לשתף פנטזיות, מפגשים שהיו רוצים להיות בהם, אקטים מיניים שלא יצא להם לעשות ועוד.
"פנטזיית אונס..." היא אמרה.
"מה זאת אומרת?"
"פנטזיית אונס.. שהגבר כאילו אונס אותי. זה הדבר היחיד שאני מפחדת ממנו אבל מדליק אותי לחשוב על זה."
דניאל שתק והחל לדמיין את זה. היו לו סשנים בהם השפחה ביקשה יחס יותר ברוטלי, יותר כאב, יותר סטירות, אך אונס... זו הייתה פנטזיה מעניינת הוא חשב לעצמו.
"את יודעת מה הפאק של זה, נכון?"
"מה?" היא שאלה בסקרנות.
"מילת בטחון. ברגע שקיימת מילת בטחון אז רעיון האונס כבר לא קיים. אם הבחורה יכולה לומר את המילה הזו והגבר מפסיק... אז היא יודעת שהיא בטוחה."
מיטל ציחקקה. הוא צדק.
השיחות רק גרמו להם לרצות יותר, יותר תמונות, יותר קולות, יותר ריגושים. הם הקשיבו אחד לשני בטלפון כשהם נוגעים בעצמם, מספרים מה הם היו עושים אם היו נפגשים, ולאחר תקופה אותם גבולות, אותם קווים אדומים אשר הם החליטו לצייר במוחם החלו לדהות ברקע. עד אשר נעלמו כלא היו.
"אני רוצה לראות אותך." הוא אמר והופתע מכך בעצמו.
"מה?" היא שאלה בהיסוס למרות ששמעה.
הוא בלע את הרוק וחזר על המשפט. "אני רוצה לראות אותך... אני רוצה לגעת בך... להרגיש אותך... שתרגישי אותי..."
"דניאל... יש לך מישהי."
הוא נאנח מתוך ידיעה שהיא צודקת.
דממה נפלה בינהם כששניהם יודעים שאותו מפגש אכן יקרה, אך מי יהיה הראשון אשר יגרום לרגע הזה להעלם, להגיון להמחק ולרגש להשתלט.
"מיטל..." הוא היסס. "אני יודע שהסכמנו שלא יהיה כלום, אבל אין יום ואין לילה שאני לא חושב עלייך, מתגעגע לקול שלך, מסתכל על התמונות שלך וחושק בך..." הוא עצר, ניסה לסדר את המילים הבאות בסדר אשר לא יגרום לו ליפול לרגליה. "אני רוצה שתהיי שלי, גם אם זו תהיה רק פעם אחת."
היא שתקה. היא הבטיחה לעצמה שהיא לא תכניס את עצמה לתוך משהו כזה עוד פעם. גבר נשוי, גבר עם בת זוג, הכל אותו דבר, היא ניסתה לשכנע את עצמה. אבל הקול שלו... המילים... ומה שהיא הרגישה כשהם דיברו.
"אז מה זה יהיה?" היא לפתע שאלה. "סטוץ?"
"סטוץ זה שני אנשים שנפגשו ונכנסו למיטה. אין להם רגש, אין להם הכרות, בסטוץ צד אחד לא מוותר על השליטה לטובת הצד השני." הוא ענה לה בהחלטיות. "את לא סטוץ, זה לא סטוץ."
מיטל עצמה את עינייה וניסתה לדמיין את אשר יהיה. אם היא התחברה אליו דרך הטלפון בצורה הזו, מה יקרה אם הם יפגשו? עד כמה היא תוכל לשלוט ברגשות שלה?
"אז מה אתה רוצה?" היא לחצה.
הוא שתק לכמה שניות, חושב.
"את סומכת עלי?"
"כן." היא ענתה ללא היסוס.
"את רוצה להתמסר אלי ליום אחד, למפגש אחד?"
השקט שלפני הסערה, מיטל חשבה לעצמה. באותו רגע היא הבינה שאם היא תאמר כן אז היא לא רק מוותרת על השליטה הפיזית, אלא הרגשית. זה הדליק אותה עוד יותר.
"כן." היא ענתה.
"אבל יש תנאי." הוא לפתע אמר. "מהרגע שאת נכנסת, אין מילת בטחון."
השקט המצמרר חזר לשיחה.
"אני לא מבינה."
"אנחנו לא נפגשים לכוס קפה... נכון?" הוא שאלת בציניות מרומזת. "אז מהרגע שאת נכנסת לדירה, אין מילת בטחון. את שלי, ואני עושה בך מה שאני רוצה."
"לא..." היא ענתה בהיסוס
"אז לא משנה."
"רגע.." היא אמרה בחצי כעס. "לא נפגשים כי אני לא מוכנה לתת לך שליטה מלאה???"
"בדיוק." הוא ענה באדישות אשר רק גרמה לה לרצות אותו יותר.
"נו אתה רציני? חייבים מילת בטחון."
"באמת?" הוא לפתע שאל. "למה? תחשבי על זה שניה, את סומכת עלי, את יודעת שאני לא איזה פריק... את יודעת מה הגבולות שלי, את יודעת שאני יודע מה את אוהבת ומה את לא..."
"אבל דניאל..."
"אין אבל!" הוא לפתע הרים את קולו בפעם הראשונה איתה. "תסמכי עלי. את מגיעה, מסתכלת, ואם את אוהבת את מה שאת רואה את נכנסת. אם לא את מסתובבת והולכת. אבל אם את נכנסת... אין מילת בטחון."
מיטל פחדה, אבל משהו מבפנים אמר לה שהיא רוצה ויכולה לעשות את זה.
"טוב." היא לבסוף הסכימה.
הם קבעו להפגש בבוקר למחרת. הוא נתן לה את הכתובת בה הם יפגשו וניתק את השיחה.
באותו לילה המחשבות רדפו אותה. היא ניסתה לדמיין מה יהיה, ניסתה לדמיין את הרגע הזה בו הוא יגע בה לראשונה, את השניה הזו בה הוא יקח ממנה את החופש ויהפוך אותה להיות שלו. הם דיברו על ההעדפות המיניות שלהם כבר אין ספור פעמים, היא ידעה את כל מה שהוא אוהב לעשות לשפחות שלו, היא ידעה שהוא אוהב קשירות, היא ידעה שהוא אוהב לסטור. הוא יהפוך אותה לצעצוע המין שלו. המחשבה הזו גרמה לה להרטיב. יש הבדל בין גבר שמזיין בכוח לבין גבר שלוקח לך את כל הכוח.
בוקר למחרת היא התארגנה מהר, התקלחה, חטפה לעצמה ארוחת בוקר מהירה ויצאה לכיוון מקום המפגש. דירת חבר, הוא אמר לה לאחר שהיא סירבה להפגש אצלו.
כשהיא הגיעה לבניין היא צלצלה אליו, הוא פתח לה את דלת הכניסה ונתן לה את קומת הדירה. הנסיעה במעלית גרמה לה להתרגש. היא באמת עושה את זה, היא הרגישה את האנדרנלין מציף אותה.
הוא פתח את הדלת עם חיוך עדין. כך בדיוק היא דמיינה שהוא יקבל אותה, עם אותה ביישנות עדינה שהוא תמיד הפגין בשיחות. לפתע פנטזיית השולט האגרסיבי החלה להראות כבלתי אפשרית, הוא היה יותר מדי נעים. אך בשניה שהעיניים שלה ננעלו על שלו היא הבינה. הוא נראה כמו שהוא נראה בתמונות, היא חשבה לעצמה. היא נכנסה לדירה אך הוא השאיר את הדלת פתוחה.
הוא בחן אותה מכף רגל ועד ראש. רזה, חטובה, חזה קטן, שיער חום חלק. כאילו מישהו עשה אותה במיוחד בשבילו, הוא חייך לעצמו.
"את בטוחה?" הוא לפתע שאל.
מיטל הסתובבה אליו והבחינה כי הוא עדיין עומד ליד הדלת כשהיא פתוחה.
"מה?"
"זוכרת מה אמרתי לך אתמול? אם את נכנסת... אין מילת בטחון."
היא חייכה בחשש מסוים וענתה: "כן, אני בטוחה."
דניאל חייך וסגר את הדלת בעדינות.
הדירה הייתה גדולה, ספות עור שחורות, בסלון מול מסך אשר היה פתוח על ערוץ חדשות אמריקאי. מיטל עצרה במרכז הסלון והסתובבה אל דניאל. היה בו משהו מוכר, היא חשבה לעצמה כשהיא בוחנת את פניו, את חיוכו. הוא לא היה מוכר אך גם לא היה זר.
דניאל בחן את גופה. הוא אהב להראות לשפחות שלו את מבט התאווה אשר התפתח ככל שעיניו טיילו על גופותיהן.
הוא התקרב אליה באיטיות. בפעם הראשונה בחייו הוא הרגיש חייתיות פנימית אשר ביקשה לפרוץ ולטרוף את הטרף אשר עמד מולו. מיטל הייתה סקסית לא רק במראה, אלא גם באופי, והשולט שבו הריח את זה, כמו כריש אשר מריח דם במים.
"אז אתה רוצה לשתות משהו?" מיטל שאלה בחשש מסויים כשהבחינה במבט שהיה לו בעיניים.
"האמת..." הוא דיבר בלחש. "לא." הוא עצר מולה.
מיטל הסתכלה עליו, עינייה הביעו פחד בפעם הראשונה בחייה, פחד מגבר. היא לא הכירה אותו, אך משהו בתוכה אמר לה שהיא תהיה בסדר. לרגע היא אף הרגישה דחף לנשק אותו, אך היא ידעה שהוא לא יאהב את זה.
דניאל הביט ביצור היפה הזה שעמד מולו. הוא התפעל מהעיניים, מהשפתיים... השפתיים שהוא כבר דמיין שעוטפות את איברו, העיניים שהוא כבר דמיין מסתכלות אליו בתחינה מלמטה.
הוא הרגיש את הלב פועם, את הדם זורם, את הרעב מבפנים אשר דרש להשתחרר, ואז...
"אני מעדיף לשמוע אותך גומרת." הוא לפתע פלט ללא כל חיוך אלא במבט רציני וקשוח.
מיטל חייכה במבוכה.
"מה?"
"אמרתי..." הוא הושיט את ידו הימנית אל שיערה, ליטף אותה בעדינות והתקרב עוד יותר. "שאני מעדיף לשמוע אותך גומרת... גונחת... צורחת... מתחננת..."
מיטל הסתכלה ישירות לתוך עיניו של הגבר שעמד מולה. הוא נראה רציני.
"אולי נדבר קוד..."
בשניה ובמהירות דניאל התקרב אל שפתיה ונישק אותה. מיטל אמנם הופתעה מהנשיקה אך היא החלה לנשק אותו חזרה. כמו שהוא אמר... הם לא נפגשים לכוס קפה.
הנשיקה החלה באיטיות, בעדינות, אך תוך שניות הפכה להיות פרועה ולוהטת. הלשונות שלהם טעמו את טעם השני בזמן שידיהם החלו לגעת ולהרגיש.
דניאל שלח את ידיו לישבנה, היא לבשה ג'ינס צמוד אשר רק החמיא לישבן החטוב שלה. הוא מחץ את ישבנה, ומיד הפנה את תשומת ליבו לחזה שלה.
"רגע..." מיטל ניסתה להאט כשהיא מתנשפת מהנשיקה הפתאומית והלוהטת, אך דניאל לא האט, הוא המשיך לנשק אותה, המשיך לגעת בה...
היא הרגישה את ידיו זזות בפראיות על גופה, על שדייה.
"דניאל..." היא ניסתה להפסיק אותו בעדינות.
לפני שהיא הבינה מה קורה, ידו הימנית התרוממה ועפה לכיוון הלחי השמאלית שלה.
סטרו לה בעבר... אך תמיד בנקודה בה הסשן כבר החל, בה היא הייתה מוכנה לקבל את הסטירה. הסטירה הזו הגיעה משום מקום.
הוא שלח את ידו אל צווארה ואחז בו בחוזקה. המבט שלו הפך לחודר וקשוח. לשניה אחת היא לא הייתה בטוחה אם הוא הפך למבט קר לחלוטין או אם החום אשר היא הכירה בשבועות האחרונים בטלפון עדיין היה שם בפנים. בשניה שהיא ראתה שהוא עדיין שם... היא הבינה. הוא מגשים לה את הפנטזיה, את פנטזיית האונס. בגלל זה לא הייתה מילת בטחון.
לשניה אחת מיטל הרשתה לעצמה להוריד מגננות, להרפות את השרירים... אך הוא מיד תפס את שיערה בידו השמאלית ומשך אותה בכוח אל עבר אחת הספות. היא התכופפה על מנת לשחרר מעט את המשיכה, אך הוא משך יותר מהר ויותר חזק עד אשר זרק אותה לכיוון הספה. מיטל נחתה עליה בחוזקה.
"דניאל..."
עוד סטירה לפרצוף.
"את מדברת רק מתי שאני מרשה לך לדבר זונה!" הוא תפס את פרצופה בברוטליות. "הבנת??!!" הוא צעק.
מיטל הסתכלה עליו מלמטה, הוא עמד מעליה עם מבט קשוח. היא ניסתה לקום אך הוא מיד דחף אותה לספה חזרה והעיף לה עוד סטירה. היא עוד לא התאוששה מהסטירה והוא עלה עליה, התיישב על ברכיה ואחז בפרצופה ובצווארה.
"את רוצה להלחם כלבה???" הוא אמר בפראות כשהוא לוחץ מעט על צווארה ובעזרת היד השניה מרים את החולצה שלה מעליה.
מיטל ניסתה לעצור בעדו, אך בכל התנגדות הוא לחץ על הצוואר עוד קצת. היא הבינה שכדאי לה לשחרר בין אם מדובר בסשן מטורף או במציאות.
החולצה ירדה לבסוף ודניאל מיד החל להוריד את החזיה שלה. השולט שבו נהיה רעב, נהיה פראי. אולי מכיוון שהיה מדובר בשעות הבוקר היו לו יותר אנרגיות, אולי משום שמיטל הייתה הנשלטת המושלמת.. הוא לא ידע. הוא רק ידע שהשולט כבר יצא... דניאל היה שם רק בתור צופה.
החזיה ירדה וחזה עדין, מושלם נחשף בפניו. הוא העביר את ידו בעדינות, כאילו מתפעל מיצירה אשר נחשפה בפניו לראשונה.
מיטל ניסתה להשתחרר מאחיזתו של דניאל, היא הרגישה את האצבעות שלו מתדהקות סביב צווארה העדין.
"כואב לי..." היא שיחררה לרגע.
דניאל הסתכל לתוך עינייה. העיניים שלה התסכלו בתחינה. היא סבלה, הוא חשב לעצמו. הוא הרפה את האחיזה במעט וקם מעליה. בידו השמאלית עדיין אוחז בצווארה בידו הימנית החל לפתוח את מכנסיו.
"לא..." מיטל לחשה.
הכל הפסיק לפתע.
"לא מה?" הוא שאל כשידו השמאלית החלה לוחצת מעט על צווארה.
"עדיין לא..." היא כמעט החלה לבכות.
"את חושבת שזה משחק??" הוא ענה בכעס והמשיך להוריד את מכנסיו.
איברו נחשף לפניה, עבה, ארוך, זקפה מלאה. הוא התחרמן מהרגע שהיא נכנסה לדירה.
"תכניסי אותו לפה שלך..." הוא הורה לה כשהוא שומר את ידו השמאלית על צווארה.
מיטל לא ענתה, היא העבירה את מבטה מאיברו אל עיניו ובחזר אל איברו, כאילו שוקלת האם אכן לעשות את זה, אך הוא לא המתין להחלטה. ידו השמאלית עברה אל העורף שלה ודחפה את ראשה למטה אל עבר איברו.
"תמצצי!" הוא הורה.
אך מיטל השאירה את שפתיה נעולות. היא רצתה, אך היא לא רצתה. היא לא הייתה רגילה לסקס תוך דקות מרגע ההכרות, אך זה לא היה סקס, היא הזכירה לעצמה. מדובר בסשן אשר מבוסס על פנטזיה. אז מה היא עושה?
דניאל לפתע שיחרר את אחיזתו במיטל, קם מהספה, אחז בשיערה ובראשה ומשך את ראשה אל איברו.
"תפתחי את הפה שלך! תפתחי את הפה שלך!" הוא צעק.
מיטל פתחה מעט את הפה, לא מוכנה לאשר הגיע. אותו איבר נדחף לתוך פיה בפתאומיות. היא הרגישה אותו מחליק לכיוון הגרון ולרגע הייתה בטוחה שאף החל להכנס לתוכו.
"מממממממממממממממ..." היא דחפה אותו אחורנית והוציאה את איברו מפיה. "רגע......." היא ניסתה לנשום. אך דניאל רק הסתכל עליה מלמעלה עם מבט קר, תפס את ראשה, פתח את פיה עם אצבעותיו ודחף את איברו לבפנים ללא רחמים. הוא אחז בראשה שלא תברח לאחור.
מיטל החלה להחנק כשהיא מרגישה את האיבר שלו נכנס לתוך גרונה ויוצא מיד, נכנס.. ויוצא... כך מספר פעמים. הפה שלה החל להתמלא ברוק... רוק אשר היא שיחררה בכל פעם שהזין שלו יצא מעט מפיה.
"יופי זונה..." היא שמעה את דניאל משבח את הפה שלה.
וכך היא ישבה על הספה בזמן שהוא עומד ומזיין לה את הפה במשך כמה דקות עד שהשתעמם.
מה עכשיו, היא שאלה את עצמה כשהוא לפתע משך אותה מהספה והחל לפתוח לה את הג'ינס. היא נאבקה בו מעט, אך הרגישה חסרת כוחות.
דניאל התיישב על הספה במקומה, משך את מכנסיה ותחתוניה למטה, אחז בזרועה ומשך אותה לכיוונו.
היא פתחה את פיה ועמדה להכניס את איברו לפה בשנית, אך הוא משך אותה מעבר ופשוט הניח אותה כשהיא שכובה על הבטן על ברכיו. היא לא ידעה מה קורה, היא לא הבינה מה הוא עושה.
דניאל לעומת זאת התענג על הרגע הזה בו הוא רואה את ישבנה בפעם הראשונה. היה לה ישבן מדהים, הוא חשב לעצמו ושלח את ידו השמאלית ללטף את אותם לחיים אשר רק הזמינו את העתיד לבוא.
"את זונה טובה?" הוא שאל אותה.
"כן..."
ידו השמאלית התרוממה ועפה לכיוון ישבנה, סוטרת בחוזקה.
"אאאאאאאיייייייייייי!" היא צעקה מתוך אינסטיקנט. לא באמת כאב לה.
"כן מה זונה???" הוא צעק והעיך עוד סטירה על ישבנה.
"כן אדון." היא לחשה.
עוד סטירה על ישבנה, הפעם היא הרגישה את תחושת הצריבה. הצעקה הפעם הייתה אמיתית.
"כן אדון." היא הרימה מעט את הקול שלה.
"ובשביל מה את טובה?"
"לכלום אדון."
עוד סטירה, חזקה יותר, כואבת יותר. מיטל החלה לנסות לזוז, אך הוא אחז בה בחוזקה.
"למה את טובה???" הוא צעק עוד פעם וסטר לישבנה.
מיטל החלה לנסות להשתחרר, אך הוא מיד חיזק את אחיזתו ואף הוסיף משיכת שיער עם ידו הימנית על מנת שלא תוכל לזוז.
"אני לא יודעת..." היא החלה לבכות.
עוד סטירה עפה על ישבנה, הפעם היד נשארה לנוח על העור העדין שלה.
"אאאאאאאאאאאאאאאיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!" היא צרחה. "בבקשה תגיד לי אדון." היא התחננה.
דניאל חייך. הוא לא ענה... ידו השמאלית החלה ללטף את ישבנה העדין בזמן שמיטל ניסתה למצוא דרך להתשחרר מאותה אחיזה מגבילה, היא לא הצליחה.
ידו של דניאל הגיעה אל בין רגליה ונעצרה.
מיטל פתחה את עינייה אשר כבר התחילו לדמוע.
"לא.... בבקשה..." היא יבבה. "בבקשה..."
דניאל החל לעסות את איברה בעדינות... הרטיבות החלה להיות מורגשת.
"ששש...." הוא ניסה להרגיע אותה.
אצבע אחת החלה עושה דרכה בעדינות אל תוכה. מיטל לא העיזה לזוז, היא פחדה. היא עצמה את עינייה ונתנה לעצמה להרגיש את האצבע חודרת אל בין רגליה. זו הייתה הרגשה טובה. היא הרגישה שממילא היא לא יכולה לעשות כלום, אז נשאר רק להנות מהפנטזיה.
האצבע הפכה לשתיים לאחר כמה שניות, והרטיבות רק הלכה וגברה. דניאל הגביר את קצה הדחיפה ואת עוצמתה כל כמה שניות. הוא זיין אותה... אך יש עוד זמן לפני שהיא תזכה להנות ממה שבאמת מגיע לה.
