אורות עמומים... נרות דולקים בחלקים שונים בדירה... Wicked Game אבל בביצוע של Emika מתנגן ברקע...
כך התחיל הערב...
היא הזמינה אותי אליה. שנינו ידענו לאיזו מטרה, אך כרגיל וכיאה, אף אחד לא דיבר על זה עד אותו ערב.
פגשתי אותה לראשונה לפני 12 שנה. היינו ידידים טובים, מעולים. מכירים את החבר או החברה שאתם נפתחים אליהם יותר ממה שהייתם נפתחים לבן או בת הזוג? הסודות הכמוסים הופכים להיות ספר פתוח.
בפעם הראשונה שהיא נגעה בי...
לא, לא התאהבתי, לא הרגשתי מיוחד, לא הרגשתי את ליבי הפועם, לא הרגשתי אופוריה...
בפעם הראשונה שהיא נגעה בי, עמד לי מיד.
יש בה מיניות שאין בהרבה נשים. היא תעשה דברים שרוב הבחורות לא שמעו עליהם (כולל בחורות מכאן).
שהיא הכניסה אותו פעם ראשונה לפה שלה... כל הרוק... התשוקה... זו הייתה המציצה.
שבחורה יורדת לך בצורה שגורמת לך להרגיש שהיא תעשה הכל רק שתהנה, רק שתגמור, רק שתצרח... וואוו.
אחרי שנתיים היא פגשה את מי שעתיד היה להיות בעלה. מכאן הקשר ניתק.
ידעתי שזה לא יחזיק.
היא הייתה צריכה גבר והוא היה... רגיל, משעמם, פשוט.
לפני שנתיים היא פתאום התקשרה אלי. הבכי השקט שלה רמז על אשר טענתי כל השנים הללו. היא בגדה בו.
מכאן הסיפור הופך לדי פשוט. הוא תפס אותה, ואף ניגש לאשתו של השני.
הסיפור התפוצץ.
אך כרגיל... אנחנו לא רגילים לצאת מפסידים בחיים, לא?
היא התגרשה, אשתו של השני התגרשה ממנו, והם הפכו להיות "זוג".
אתם יודעים מה מרגש בסקס שברומן? הסכנה. הפחד מכך שאת/ה עושים משהו אסור.
זה מה שהיה להם. אבל כעבור מספר חודשים אותו ריגוש, אותו פחד ואותה סכנה... נעלמו.
אני מודה. לא הייתי מתנגד להרגיש את הגרון שלה עוד פעם. אבל היא כבר לא הסגנון שלי.
ואז הגיע היום הזה.
התכתבנו... היא החביאה את ההתכתבויות מהשני.
"אתה יודע מה הייתי ממש רוצה עכשיו, יותר מכל דבר אחר בעולם הזה?" היא רשמה לפתע.
"מה?" החזרתי בתמימות (אמיתית).
"להרגיש אותך, את הגוף שלך, כולו."
כמובן שניסיתי לברוח מזה. אני לא במצב רוח להרפתקאה מינית טיפשית. אבל...
קבענו למחרת.
הוא היה בעבודה או עם חברים או לא יודע מה (לא כל כך היה אכפת לי).
היא פתחה את הדלת עם חיוך, ג'ינס די צמוד, חולצה רגילה עם מחשוף בינוני אשר הזכיר לי את חזה הסיליקון הקטן שהיה לה.
חיבוק ידידותי, מבוכה שחלפה אחרי כמה דקות, והתיישבנו על הספה בסלון הקטן.
סדין על הספה... עד עכשיו אני לא יודע האם בגלל מצב הספה שישבנו עליה (אולי התביישה), או אולי על מנת למנוע השארת ריח וסימנים...
"איפה הילדים?" שאלתי בתמימות.
"אצל אבא שלהם."
חייכתי חיוך ידידותי, אך היא לא בזבזה זמן.
"אז נשארתי אותו דבר, או השתנתי?"
"השתנית..." עניתי עם חצי חיוך. "את נראית יותר טוב היום."
היא חייכה.
תוך דקות, ומתוך ידיעה שאין לנו הרבה זמן, השיחה עברה לסקס.
"זוכר שירדתי לך?"
הסתכלתי לתוך העיניים המפתות שלה.
"זוכר? עד היום אני משווה מציצות למציצה שלך."
"באמת?!" היא חייכה חיוך מנצח ומופתע.
להמשיך?