שתחנק הבת זונה... עד שהתחלתי לשכוח את "ל", עד שהתחלתי להוציא אותה מהראש אז היא הייתה חייבת להתקשר הערב ולהזכיר לי אותה.
אני עכשיו מחכה לשמוע את אלה שיגידו לי "אבל היא מנסה להיות ידידה טובה..."
בולשיט! ידידים לא גורמים לך להזכר במישהי שאתה מת לשכוח!
למה אני חושב בכלל על "ל"? היא רצתה מישהו אחר... היא רצתה מישהו שהוא אפס... היא ידעה שהוא לא טוב לא לה ולא לבת שלה... ועדיין הלכה אליו... בפעם החמישית...
ואני? טוב... אני נשוי... בערך... לא בדיוק... נגיד שכן...
אז למה יש לי טבעת שקניתי ל"ל" במגירה הראשונה בחדר העבודה שלי? כי הייתי בטוח שזו האישה שלי, האישה שנוצרה בשבילי...
הייתם צריכים לשמוע את הצחוק שלה... את הקול שלה...
לראות את העיניים שלה.. השפתיים שלה...
והשכל שלה... אלוהים השכל שלה חירמן אותי...
כן! השכל... תתפלאו, אבל אנחנו מחפשים מישהי שהמוח שלה פעיל ולא אחת שרק מוודאת שהשיער שלה צבוע והחולצה לא חשופה מספיק...
היא הייתה האישה הכי מושלמת שפגשתי... סקסית... מצחיקה... חכמה... חמודה... אכפתית... מושלמת...
והבת שלה... פעם שנאתי ילדים... אבל הילדה שלה היא הדבר הכי חמוד שתראו. חכמה... חדה... ערמומית... כל מה שאני הייתי כשהייתי ילד.
הילדה שלה רק גרמה לי להתאהב ב"ל" עוד יותר...
אבל... היא הייתה מהתחתית... מאלו שלא יוצאים מהמעגל הסוציו אקונומי אליו נולדו. ואני... אני שחצן, סנוב, מתנשא...
ולמה שאני לא אהיה? עשיתי דברים והשגתי לבד מטרות שאחרים בחיים לא היו משיגים.
והיום... דווקא היום... ידידה שלי מתקשרת אלי ושואלת אותי עליה... ובשניה אחת החזירה לי חצי מהמחשבות שהיו לי עליה...
ועכשיו... עכשיו אני יושב כאן... כותב בשביל להוציא הכל... הולך לקחת נשימה עמוקה... ו... אני הולך לשכוח ממנה עוד פעם...