"זהו..." אמרתי לעצמי אחרי ארבעה ימים בהם כולם אמרו לי שפעם ראשונה הם תומכים בי לגמרי בעניין לינור (שם בדוי).
שירי (שם בדוי), הידידה ששיגעה אותי במשך שנים לעשות את מה שאני רוצה על באמת ולא את מה שנכון לעשות, התהפכה לחלוטין.
"כואב לי לומר לך את זה אבל היא לא שווה את זה. אישה שעושה דברים כאלה לא צריכה לקבל מישהו כמוך."
האמת, אם זו הייתה כל ידידה אחרת, הייתי אומר שמדובר בניסיון של ידידה לגרום לי להמשיך הלאה, אבל שירי לא הייתה כזו, אם היא אומרת משהו כזה אז היא באמת נגד לינור.
בישלתי ארוחת ערב, הדלקתי נרות, שמתי מוזיקה רומנטית ברקע והמתנתי...
שלוש דפיקות עדינות על הדלת.
פתחתי את הדלת והיא עמדה שם.
אנחנו "נשואים" כבר כמה שנים. כך לפחות העולם רואה את זה. היא עונדת טבעת ואפילו אני. האורחים בחתונה היו עדים ל"טקס" אשר נערך על ידי שחקן, וכולם בטוחים שאנחנו "הזוג המושלם".
למה? אתם שואלים? למה שזוג יציג עצמו כנשוי? "הכל עניין של תדמית." היו אומרים לי. "כשמתכננים למישהו עתיד מסוים, אז צריכים לתכנן לו גם את הרקע המתאים. גם אלוהים עושה את זה..."
היא נכנסה פנימה מבלי לחכות לכל תגובה. לבושה בשמלה לבנה אלגנטית.
המשך יבוא