מ: ״מה אתה עושה?״
אני: ״מטייל בנמל תל אביב...״
מ: ״שקרן. אתה במשרד. למה?״
אני: ״נזכרתי במשהו שהייתי צריך לסגור.״
מ: ״פעם ידעת לשקר מעולה.״
אני: ״מי משקר, דפוקה... מה יש לי לעשות במשרד?״
מ: ״אתה מרגיש שככה אתה יותר קרוב אליה.״
אני: ״שטויות... מבחינתי שתחיה את כל החיים שלה עם הטיפש הזה... אחרי אילת היא כבר לא קיימת.״
מ: ״כן? אם היא עכשיו תשלח לך הודעה אתה תתעלם?״
אני: ״מה קרה את מתערבת? על החיים אמרת שלא מתערבים בעניינים של אחרים..!״
מ: ״אני חושבת שהיא תשלח לך הודעה שסיימתם לתמיד ושאתה צריך להמשיך הלאה, להתחתן על באמת ולהביא ילדים.״
אני: ״ו...? מה הנקודה שלך?״
מ: ״אם היא עושה את זה אתה ממשיך?״
אני: ״אני המשכתי... אחרי אילת היא לא קיימת...״
מ: ״כן, שמעתי משירי (בדוי) איזה לילה סוער היה לך עם ליאת (בדוי). ממש המשכת! היא סיפרה לשירי שהתחלת לדבר על הבת של לינור (בדוי) באמצע הערב!״
אני: ״לא דיברתי עליה... דיברנו על כך שהיום ילדים הם לא כמו הדורות הקודמים ואמרתי שאני מכיר ילדה שהיא יותר אינטליגנטית מרוב הבוגרים שאני מכיר... זה הכל...״
אחרי רבע שעה...
אני: ״מה... נרדמת?״
מ: ״מנסה להבין אם אתה אוהב את לינור יותר ממה שאני חשבתי. אולי שירי באמת צדקה כל השנים.״
אני: ״שירי טעתה... והיום היא מודה בטעות... ואפילו אומרת שהיא פיספסה לגבי לינור...״
מ: ״שירי בחיים לא טועה כפרה. שירי פשוט ראתה אותך הרוס אחרי שגילית על אילת והיא לא ידעה מה לעשות.״
אני: ״הבנתי... אכתוב לך אחר כך....״
מ: ״אני מכירה אותך מגיל 18 כפרה שלי. עלי אתה לא יכול לשחק. אתה רוצה להתחתן אתה רוצה ילדים ואתה באמת מאוהב בה.״
אני: ״יודעת מה.... כן... אבל היא איתו!!!״
מ: ״נשמה שלי היא לא אוהבת אותו היא אוהבת אותך. אבל אתה צודק. אני רוצה שהיום בערב שאתה וליאת נפגשים תהיה פתוח לרעיון שאתה ממשיך. מקובל?״
אני: ״המשכתי...״
מ: ״יכולה לשאול משהו אחרון?״
אני: ״מה?״
מ: ״כל כמה זמן אתה בוואטסאפ מסתכל אם היא מחוברת?״
אני: ״.............״