בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבוסס על סיפור אמיתי

רק אמת, רק ריאליזם, רק הסטירה שמחזירה את המציאות למקומה...
לפני 5 שנים. 11 בנובמבר 2019 בשעה 13:29

״שירי (בדוי) כאן.״ המזכירה שלי הכריזה דרך הטלפון.

״אני לא יכול כרגע, אני בשיחה.״ עניתי כשאני מקווה להינצל מביקור פתע.

לא עברו חמש שניות ושירי עמדה בדלת של החדר שלי. האישה הזו לא יודעת מתי לוותר.

״אז באמת חזרת לעבודה?״ היא שאלה כשהיא נכנסת וזורקת את עצמה על הספה.

״מנסה...״ עניתי בציניות.

״שמעתי שהפגישה אתמול הייתה ׳צוננת׳.״

״היא הייתה בסדר גמור. לא שזה עניינך.״

״ולינור (בדוי)? יצאה לך מהמערכת?״

ידעתי...

״כן.״ עניתי. ״שירי, היא איתו. היא נסעה איתו לאילת. הילדים שלהם התחברו. זהו.״

שירי הסתכלה עלי.

״תגיד לי, אחרי הכלבה (הכינוי ששירי נתנה לאקסית), היית עם מישהי?״

הרמתי ידיים וכמעט התחלתי לצחוק.

״זהו... נדפקת?״ שאלתי.

״היית עם שתי נשים. זוכר? או להזכיר לך?״

ידעתי לאן היא הולכת עם זה.

״אתה ניסית לשכוח את הכלבה. ניסית להמשיך הלאה. אבל עד שלינור הגיעה, לא הצלחת בכלל. זוכר?״

״מה הקשר שירי?״ אמרתי בייאוש.

״חשבת אולי היא ניסתה לעבור הלאה?״

״שירי! הבחורה אמרה לי שהיא לא יודעת איך היא נתנה לו לגעת בה! היא נשבעה שהיא לא תיתן לו להתקרב אליה או לבת שלה! היא אמרה עשרות פעמים שהוא מגעיל אותה! קראה לו רפש! יש לי הודעות בנייד שהיא נגעלת מעצמה שהיא הייתה איתו!״

״אז?״

״מה אז?!״ צרחתי. ״היא נסעה איתו לאילת! מזכיר לך מישהי אחרת?!״

שירי הסטה מבטה לכיוון השני. היא ידעה שאני צודק. כל הזמן הייתי משווה בין האקסית לבין לינור, וכל הזמן שירי (ולינור) הייתה אומרת שאולי יש קצת דמיון אבל הן לא דומות כלל. שירי הייתה אומרת שלינור ״בחיים לא תנהג כמו הכלבה״.

ולינור... לינור כל הזמן הייתה אומרת שהיא שונאת את האקסית על מה שהיא עשתה לי.

והנה... עשתה את אותו הדבר.

״שירי, היא איתו. שיחה מיותרת.״

״ואם היא לא איתו?״ היא התעקשה.

״שיחה מיותרת שירי.״

פתחתי את הווטסאפ מבלי ששירי תראה. היא מחוברת.

אני כבר כמה ימים מתחיל לכתוב לה הודעה... וכל פעם מוחק.

עוד פעם מוצא את עצמי מנהל משא ומתן עם אלוהים.

אם אנחנו אמורים להיות ביחד אז שהיא תחליף את התמונה הווטסאפ לתמונה שהייתה לה. אם אנחנו אמורים להיות ביחד אז שהיא תשלח הודעה בטעות. אם אנחנו אמורים להיות ביחד אז שהבת שלה תעלה תמונה שלהן יחד.

״חוץ מזה,״ אני מסתכל על שירי. ״את בעצמך אמרת שאת לא רוצה יותר שאני והיא נהיה בקשר.״

שירי קמה מהספה והסתכלה עלי.

״היא אוהבת אותך. ואם היא תפנה אלי בעתיד מאמי שלי,״ היא ידעה שאני שונא את המילה ״מאמי״. ״אז אני  מבטיחה לך שאני לא זורקת על הדרישות שלך לא להיות איתה בקשר.״ 

האיום הזה היה אמיתי. ראיתי את זה בעיניים של שירי. היא תמיד אמרה שהיא רוצה את לינור כחברה אמיתית, אז זה לא היה אמור להפתיע אותי.

״ומאמי, אם לא קלטת במשך כל השנים האלה, אני לא מעודדת אתכם להיות בקשר בשבילך. אני מעודדת את הקשר בניכם בשבילה.״

היא התקרב אלי, נישקה אותי על הלחי ויצאה.

הסתובבתי לחלון ובהיתי על העיר מתחתיי. שלושה רחובות ממני... זה המרחק ביני לבינה.

״אלוהים... תן לי איזה סימן קטנטן...״ התחננתי

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י