מבוסס על סיפור אמיתי

״תגיד לי שאתה לא שם.״ היא דרשה.

שתקתי.

״לא הספיק לך אתמול בלילה?! גם היום?!״

״אין מקלט בבניין שלה.״ ניסיתי לתרץ.

״אז מה?!״ היא צרחה. ״שהעקום שהיא בחרה ישמור עליה! למה אתה צריך לישון במכונית כל הלילה?!״

מכירים את הרגעים בהם אתם חוששים שאתם טועים והצד השני צודק? באמת לא מבין מה אני עושה כאן. היא נסעה איתו לאילת... רוב הסיכויים שהוא בפנים עכשיו בזמן שאני כאן בחוץ.

״לא מגיע לה מישהו כמוך.״ היא ניסתה לשכנע.

שנינו שתקנו כמה שניות לפני שהיא החליטה להפיל את זה עלי.

״לא רציתי לספר לך, אבל שלחתי לה משהו לפני כמה שבועות.״

הרגשתי את הדם עולה לי לראש.

״ביקשתי ממנה לשלוח לך הודעה או להתקשר, רק בשביל שתוכל להמשיך הלאה.״

״אתה מה?!״ הייתי קרוב לצרחה.

״אתה גססת לי מול העיניים בזמן שהיא בילתה. מה ציפית שאני אישה?״

״ומה היא אמרה?״ שאלתי.

״היא אפילו לא הגיבה. מבין מה בחרת? מבין במי התאהבת? לא עניינת אותה אפילו בשביל תגובה.״

לא הגבתי.

״אני יודעת שאתה אוהב אותה.״

חייכתי.

״ואני יודע שגם את אוהבת אותה.״

״אני לא,״ היא מיד אמרה. ״אבל משפחה לא בוחרים, והיא משפחה.״