מבוסס על סיפור אמיתי

רוני (בדוי) החליט לארגן ״ערב גברים״. 

״כולם עם הסרטים ב10 שקל אז אנחנו נלך לדפוק קצת את הראש באיזה פאב בתל אביב.״ הוא הצהיר בטלפון.

ניסיתי להתחמק... להסביר לו שהאירועים שכרגע כל ערוץ חדשות משדר (הבחירות ונתניהו) קשורים אלי יותר ממה שהוא יודע.

נזכרתי במילים שאמרו לי לפני שנתיים, ״אנחנו מכוונים את העתיד של המדינה הזו. ובין מנהיג גדול אחד לשני, צריכה להיות תקופת בלבול.״

רוני התעקש ואמר, ״אתה כבר עשר שנים שומר את עצמך למישהי שמשתרללת עם מישהו שנראה חסר בית...״ הוא ידע איך לעצבן הרוני הזה. ״אין לינור (בדוי) הלילה הזה... אני מארגן לך היום מישהי שתגרום לך לשכוח אותה.״

יצאנו לתל אביב, התיישבנו בפאב שבחיים לא שמעתי עליו. חמישה חברים. כולם מנסים להוציא אותי מלינור.

אחרי שעה... הם הבינו שכדאי לוותר.

ראיתי את רוני מדבר עם מישהי... לא יחסתי לכך חשיבות.

אחרי כמה דקות.

״אתה יודע שבחורות מתות על הגבר שמעונה רגשית?״

הרמתי מבט. היא עמדה מולי, נראית צעירה מדי, שמלה צמודה שחורה, סקסית. ניסיתי להבין אם חזה סיליקון או אמיתי. שיער צבוע, ג׳ינג׳ית.

״מה?״

״אמרתי...״ היא התקרב אלי. ״אנחנו מתות על גבר שמתענה בגלל בחורה אחרת.״

״כן...?״ אפילו לא חייכתי. ״למה?״

״כי זה מוסיף לאגו שלנו אם הוא משתחרר מהבחורה ההיא ורוצה אותנו.״ היא חייכה בערמומיות.

האמת... היה בזה הגיון.

״אני ריקי...״

מכאן הכל נהיה מעורפל... אני רק זוכר שדיברנו במשך שעות.

סיפרתי לה על לינור, על הבת שלה, על אילת, על האקסית, על החיים שלי... אפילו דברים שלא הייתי אמור לספר. אולי זה בגלל שהיא הייתה זרה... אולי בגלל שהיא הייתה מהפנטת כזו.

תוך כדי שסיפרתי על הטבעת ועל הניסיון הלא מוצלח לגרום לרוני לזרוק את הטבעת, הראיתי לה תמונות מהיום בו רכשתי את הטבעת, ואז העליתי את התמונות לאינטרנט.

נשארנו על חוף הים עד שעות הבוקר, מדברים על הכל, ואז...

״אתה אומר שאתה שונא טיפשים אבל אתה התאהבת בטיפשה.״

״מה...? לינור ממש לא טיפ...״

״ היא כן.״ היא התמקמה מולי על החול. ״תקשיב, אתה מצחיק, אתה חמוד, אתה חכם, אתה נראה...״ היא בחנה אותי עוד פעם עם מבט ערמומי וסוטה. ״טעים...״ 

צחקנו.

״אתה רגיש...״

״אני לא.״

״אתה כן. אני יודעת שאתה חזק, אבל אתה רגיש מבפנים. אתה סיפרת לי שישנת מחוץ לבניין שלה כשחשבת שהוא הרים עליה יד.״

(סיפרתי לריקי שהמתקשרת של שירי (בדוי) אמרה שהטיפש שלינור איתו נהג, נוהג וינהג בה באלימות).

״זה נקרא להיות רגיש.״ היא הניחה יד על הברך שלי. ״יש לה כאן גבר מושלם שזורק את עצמו על הרצפה מולה ואומר אני שלך תעשי בי מה שאת רוצה, רק תהיי מאושרת...״

״אני לא אמרתי את זה...״

״אתה כן...״ היא עצרה אותי. ״אני מכירה אותך כבר...״ היא בדקה את הנייד, השעה הייתה 05:48. ״שבע שעות.״

צחקנו.

״ואם היה לי ילד או ילדה הייתי נותנת הכל בשביל שתהיה האבא של הילדים שלי.״

״אה... רק אבא?״

היא התקרבה אלי לאט...

״הייתי רוצה שתהיה הגבר שלי... אבל אתה הגבר שלה. גם אם היא לא יודעת את זה.״

ריקי התקרבה עוד קצת.

היא רוצה לנשק אותי? שאלתי את עצמי. אם כן... מה אני עושה?

השפתיים שלה נגעו בשלי, בעדינות, באיטיות.

התרחקתי מיד.

ריקי חייכה.

״רואה?״ היא לא הסירה את העיניים שלה ממני. ״אתה גבר של אישה אחת וזו היא.״

נשמתי עמוק.

״אמרתי לך שהיא טיפשה.״ היא קמה מהחול וניקתה את החול מהשמלה השחורה. ״ עכשיו קח אותי הביתה.״

הסעתי את ריקי וליוויתי אותה לדלת.

היא עצרה והסתובבה אלי מול הכניסה.

״אתה יודע למה שמתי לב כשאתה הולך?״

״למה?״ שאלתי.

״אתה זז ממש טוב. רוב הסיכויים שאתה סוף במיטה, אני צודקת?״

חייכתי. 

התקרבתי אליה ונישקתי אותה על הלחי.

לא ביקשתי את הנייד שלה והיא לא ביקשה את שלי.

זו תהיה הפעם האחרונה שאני אראה אותה...

״בוקר טוב ריקי...״

היא חייכה.

״בוקר טוב...״

היא נכנסה לבניין ואני חזרתי לרכב.