לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבוסס על סיפור אמיתי

רק אמת, רק ריאליזם, רק הסטירה שמחזירה את המציאות למקומה...
לפני 4 שנים. 27 בנובמבר 2019 בשעה 23:02

כולנו יושבים מסביב לשולחן אבירים ארוך... צלחות חצי ריקות... ״ילדת יום ההולדת״ יושבת בין כל החברים והחברות ולא מפסיקה לצחוק ולשמוח.

היא בת 40 היום, וכולם יצאו מגדרם על מנת לגרום לה לחגוג את הקידומת החדשה בהתאם.

שירי (בדוי) הסתכלה עלי במבט ששלח מסר ברור: ״קום כבר ותן את אחד הנאומים שלך!״

חייכתי.

הרמתי את כוס היין וקמתי על רגליי.

״חבר׳ה... בואו נרים כוסית!״ כולם השתתקו ושלחו יד לכוסות היין שלהם.

הסתכלתי מסביב, חצי מהמסעדה בהתה בי.

״לזו שנמצאת שם כשצריכים אותה. לזו שמצחיקה את כולנו כשאנו עצובים. לזו שמנפנפת אותנו כשאנחנו חופרים...״

כולם צחקקו.

״ולזו שמהיום אנחנו יכולים לקרוא לה סבתא...״

הצחקוקים הפכו לצחוק מתגלגל.

האמת, הראש שלי לא היה ב״נאום״, אז חיפשתי דרך להמשיך אותו. רציתי להיות בבית, לשכב על הספה, לחשוב על לינור (בדוי).

היא לא שלחה תגובה להודעה האחרונה ששלחתי לה, אבל לא ציפיתי לתגובה.

נכנסתי לווטסאפ אולי עשרים פעם במהלך היום, כל פעם העיניים שלי רק מוודאות שהיא בסדר.

לינור... הנה הברכה שלי ליום ההולדת...

הרמתי את הכוס קצת יותר למעלה ואמרתי, ״מי יתן והטוב יותר מהעבר שלך, יהיה הרע ביותר של העתיד.״

רק שתי חברות בשולחן קלטו.

״לחיים,״ אמרתי.

״לחיים!״ כולם צעקו חזרה.

כשהערב הסתיים וכולם החלו להתארגן לצאת מהמסעדה, שירי ניגשה אלי.

״אתם נועדתם להיות ביחד.״

לא הייתי צריך לספר לה לה על ההודעות של אתמול. אבל האמת, הייתי צריך לשתף מישהו.

״שירי...״ רציתי לעצור אותה, אבל היא הסתובבה.

נכנסתי לדירה וזרקתי את המעיל על הספה בסלון.

מזגתי לעצמי כוס מיץ תפוזים ופתחתי את הווטסאפ. היא כבר לא ערה...

הודעה משירי.

״היא האישה שלך ואתה הגבר שלה. אתה יודע שאני צודקת. לילה טוב.״ 

חשבתי על התגובה של שירי כשסיפרתי על ההודעות שלינור שלחה לי אתמול. היא החלה לדמוע ולבכות עוד לפני שסיימתי. 

״אני אוהבת אותך, אבל היא הוכיחה לי היום למה אני אוהבת אותה יותר...״ שירי אמרה הבוקר. ״היא הוכיחה לי שאני צדקתי בקשר למי היא.״

שירי כל הזמן התעקשה שאני ״התיקון״ של לינור. הגבר שישנה לה את החיים. הגבר שיעניק לה את האהבה והבטחון שהיא מעולם לא קיבלה מאחרים.

עניתי לה שהיא חייבת להפסיק ללכת למתקשרת הזו שלה, אבל היא התעקשה שהיא ״מרגישה את זה״. והיום, לאחר שסיפרתי מה לינור עשתה אתמול, היא נשמעה כמו אמא גאה שמתרגשת שהבת שלה סיימה תיכון.

עוד הודעה.

״בבקשה תבטיח לי שאם היא שולחת עוד משהו אתה תרשום לה את האמת. תרשום לה שאתה אוהב אותה.״

חשבתי על תגובה ואז רשמתי...

״היא כבר יודעת, אבל מבטיח.״

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י