״יום השישי... ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם...״
כן... זה יצא ממני אתמול בערב בקבלת שבת בדירה בה ישבו חברים.
פרסתי את החלה וחילקתי לכולם חתיכה לאחר ברכת ״המוציא״.
כל הערב שירי (בדוי) הסתכלה עלי. עיניים אדומות. היא כנראה המשיכה לבכות לאחר שנפרדנו היום.
הארוחה החלה... כולם מחייכים, צוחקים... מספרים סיפורים.
שירי שרינה (בדוי) ורונית (בדוי) התעקשו לפנות את השולחן בסיום הארוחה.
שירי לא הורידה את העיניים ממני כל הערב.
נכנסת לווטסאפ. לינור (בדוי) לא מחוברת, כבר שעות...
המוח החל להריץ תסריטים משונים. אולי קרה לה משהו... אולי לבת שלה... אולי תקפו אותה וגנבו לה את הנייד...
שלחתי הודעה וחיכיתי.
כלום...
שלחתי סימן שאלה...
כלום...
תחזיק....
כשהערב עבר לסלון וכולם התענגו על קפה ועוגיות, אני יצאתי למרפסת וחייגתי אליה.
״רק תהיי בסדר..״ מלמלתי לעצמי.
״הלו?״ היא ענתה.
נשמתי...
״א...אה... טוב...״ גמגמתי כמו מפגר. ״רק רציתי לדעת שאת בסדר, ביי.״
אידיוט... היא בטח חושבת שאני דפוק לגמרי.
ניתקתי את השיחה.
שירי יצאה למרפסת.
אף אחד מאיתנו לא העז לדבר. שנינו עמדנו והסתכלנו על הנוף...
״אני לא רוצה לבכות, אז אני לא הולכת לדבר על מה שהיה היום, רק לומר לך שאני מקווה שאתה תעשה את מה שאתה מרגיש.״
היא נישקה אותי על הלחי ונכנסה חזרה לדירה.
נשארתי לעמוד לבדי במרפסת, מחשבות רצות במוחי.
החלטתי.
כולם מתעקשים שלינור אוהבת אותי. כולם מתעקשים שהיא לא תהיה כמו האקסית. יש רק דרך אחת לבדוק אם לינור אמיתית... אם האהבה שלה אלי אמיתית...
אני הולך להציג לה את האמת כפי והיא רואה אותה... אני לא הולך להוכיח לה כלום. אני לא אוכיח לה שהייתי נאמן לה... אני לא אוכיח לה שאני לא באמת נשוי... אני פשוט אומר לה את מה שהיא מאמינה בו.
אם היא אוהבת אותי...
״מאיה (בדוי) רוצה שתסביר לה על מה הספר החדש שלך...״ רוני (בדוי) הפריע למחשבות שלי.
הסתובבתי.
הוא עמד שם, ביציאה למרפסת, חיוך ענק על הפנים ובקבוק בירה ביד.
״אני מיד נכנס.״ עניתי.
רוני הסתכל עלי ומיד הבין. הוא יצא למרפסת, ניגש אלי ושם את היד על הכתף שלי.
״אתה יודע שאני לא מתערב, נכון אחי?״
הנהנתי בחיוב.
״אבל אח שלי... זו בחורה. יש מיליון בחורות. הרבה יותר יפות וכוסיות מלינור.״
הרמתי עיניים והבטתי בו בצורה קרה. אני יודע שהוא אמר את זה בשביל להיות ״החבר״.
״סליחה...״ הוא התנצל כשראה את המבט שלי. ״אבל אתה יודע שאני צודק. אתה מסתובב עם בחורות שהופכות את לינור לכלום...״
״רוני...״
״אני יודע... אתה מרגיש כאילו אתם ׳אמורים׳ להיות ביחד...״
״רוני...״ עצרתי אותו. ״הרגשת פעם שחלק ממך נמצא במקום אחר?״
רוני לקח נשימה עמוקה ולקח לגימה מהבירה ביד.
״אח שלי... אתה יודע שורד (בדוי) (האקסית) שלחה לי הודעה בפייסבוק? לפני חודשיים בערך.״
הסתובבתי אליו.
״לא...״
״היא אוהבת אותך. הבחורה נשואה, ילדים, והיא מוכנה לזרוק את הכל רק בשביל להיות איתך.״
״הפסיכית הזו...״
״הפסיכית הזו עשתה טעות אחי... וזה קורה, עושים טעויות בחיים. אבל שתבין... היא נשואה עם ילדים והיא מוכנה לעשות הכל בשביל להיות איתך. לינור פנויה... ואחי, אני לא רואה שהיא עושה את כל מה שורד עושה...״
הבנתי את ההשוואה שרוני ניסה לעשות... אבל...
״תקשיב,״ רוני המשיך, ״אני בעד לינור. על באמת אחי. אני מעדיף להיות בחופה שבה עומדים אתה ולינור ולא אתה וורד. אמרתי לך... היא משפחה, גם אתם ביחד או לא, היא משפחה. ורד לא משפחה...״
כנראה פספסתי את הפואנטה.
״אתה אח שלי...״ רוני לקח עוד לגימה מהבירה. ״אתה בחרת את מי לעשות משפחה. ואתה בחרת את לינור... לא את ורד.״
עוד לגימה.
״אז אם אתה הפכת אותה למשפחה... ואתה לא מזיין לי בחורות רק בגלל שאתה חושב עליה, שאגב, אחי, זה דפוק לגמרי... ואתה מוכן לסכן את כל מה שבנו לך... את כל זה...״
הוא הסתובב והצביע על הדירה ואז על הנוף.
״והיא לעומת זאת לא מסכנת כלום. היא רק יושבת ומחכה.״
״רוני...״
״כן אחי...״
״שתית מספיק!״ תפסתי לו את הבקבוק מהיד.