צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים שרואים מכאן

לפני 9 שנים. 18 באפריל 2015 בשעה 10:10

כאן בדיוק אני נשלטת.

במקום הזה, בנקודה הזו.

פה, זה מוכר לי מלפני ולפנים, טרם למדתי איפה יותר נעים לי.

נשלטת על ידי הרצון שלי. הצורך. בך.

מניחה את עצמי פה. בפנייך.

כל כך רוצה להינטל בידיך.

מטילה את עצמי למולך, שוב ושוב.

בוא, תיקח, תעשה, משהו, כל דבר.

רוצה להינטל בידיך ולא מקבלת את זה שאתה לא רוצה ליטול.

וכאן, מילימטר נוסף מעבר, אני כבר לא נשלטת. לא בידיך ולא על ידי עצמי.

 

*הילד אמר לי בזמנו "את חייבת ללמוד להשאיר טעם של עוד. תני לי הזדמנות להתגעגע." ואני לא הצלחתי לשמוע דרך ענני השגעת.

**הילד אמר לי בזמנו המון דברים שניסיתי לשחזר בחצי השנה האחרונה. תקוות שווא לתיקון, כאילו אם אצליח ליישם הפעם זה יהפוך אותך ואותי למשהו עם עתיד.

***אולי הייתי צריכה להתייעץ עם הילד. אין כמו עצה של דביל להומואית. ילד, אתה חסר. אתה וארבעת הנקודות שלך....

****הסימנים הכחולים שהשארנו אחד על השני עברו אחרי כמה שבועות. הצלקות שהשארתי לו בגוף לא, גם אלו שהוא השאיר לי בנשמה עוד שם

לפני 9 שנים. 12 באפריל 2015 בשעה 21:06

מרטיני רוסו.

באסה.

 

לפני 9 שנים. 6 במרץ 2015 בשעה 11:04

באתי ואמרתי. כל כולי שלך.

 

*לא. לא!*

טוב, בסדר, אני לא כל כולי שלך. הגזמתי.

אני בערך שלוש שמיניות שלך.

*לא. לא.*

*

Don't hold yourself like that
You'll hurt your knees
I kissed your mouth and back
But that's all I need
Don't build your world around volcanoes melt you down

What I am to you is not real
What I am to you you do not need
What I am to you is not what you mean to me
You give me miles and miles of mountains
And I'll ask for the sea

Don't throw yourself like that
In front of me
I kissed your mouth your back
Is that all you need?
Don't drag my love around volcanoes melt me down

What I am to you is not real
What I am to you you do not need
What I am to you is not what you mean to me
You give me miles and miles of mountains
And I'll ask what I give to you
Is just what I'm going through
This is nothing new
No no just another phase of finding what I really need
Is what makes me bleed
And like a new disease she's still too young to treat
Like a distant tree
Volcanoes melt me down
She's still too young
I kissed your mouth
You do not need me

*

את כנראה צודקת. שוב.

אמרתי לך מזמן שאני כמעט אף פעם לא טועה.

איכשהו(א) את מצליחה לקרוא את מחשבותיי.

*מקשיבה גם למה שאתה לא אומר. מכירה הפצעים שלך דרך הצלקות שלי.*

הבנת מהר מאד עם מי יש לך עסק.

כן. הבנתי מהר מאד עם מי יש לי עסק.

ואני עדיין פה.

חוכמה של מפגרת.

אני אזיין לך את הצורה בפעם הבאה שאראה אותך.

אהא.

איום והבטחה רולד אינטו וואן.

 

לפני 9 שנים. 5 במרץ 2015 בשעה 0:05

אני שונאת את הימים האלה של "אני לא רוצה להיות כאן, אני רוצה להיות שם!". זה כמעט לא משנה איפה אני, זה פשוט המקום הלא נכון להיות בו עכשיו.

 

אז כתבתי מילים, שוב, ושתיתי, שוב, וכמו בחורה, שוב (כאמור, אין מרטיני רוסו, אז עברתי לפידג'...).

 

רק לבכות לא הצלחתי היום. הגרון חנוק-חנוק. האוויר כמעט ולא עובר. אבל גם הצער אצור בפנים ולא מצליח לצאת החוצה.

 

ועכשיו השיכרות התמוססה לה בעדינות לתוך תחילתו של הנג-אובר מפואר.

 

ואני עדיין כאן. ועדיין רוצה להיות שם.**

 

"קחי לך זמן,

הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיח..."

מהר זה שקר. כל השאר נכון.***

 

 

*וכנראה שלתמיד במידה מסויימת.

**אבל חצי ליבי אי שם בצפון מערב, וחציו לא רחוק מרכבת מרכז.

***כל דבר בזמנו, כמו שלימד אותי היטב הזמן.

לפני 9 שנים. 27 בפברואר 2015 בשעה 0:59

חסרות לי מילים.

אני בדרך כלל מוצאת שלאדי יש כמה בשבילי.

 

 

למרות שבעצם המסקנה היא שלא חייב לבד לגמרי. כשלא חייב לבד לגמרי יותר פשוט לבד בלילות ארוכים.

 

ועכשיו לישון. לבד. בשקט. עם עצמנו.

לפני 9 שנים. 22 בפברואר 2015 בשעה 0:05

תזכיר לי מרטיני רוסו מהדיוטי.  

ותזכיר לי שאתה צריך שקט ולבד.  

ותזכיר לי שאתה לא רוצה אותי.  

ותזכיר לי למה בחרתי לשתות?  

אה, כן, נזכרתי. כדי לשכוח.  

אופס.

לפני 9 שנים. 19 בפברואר 2015 בשעה 18:25

What ravages of spirit
Conjured this tempestuous rage?
Created you a monster
Broken by the rule of love

And fate has lead you through it
You do what you have to do
And fate has led you through it
You do what you have to do

And I have the sense to recognize
That I don't know how to let you go
Every moment marked with apparitions of your soul
I'm ever swiftly moving, trying to escape this desire

The yearning to be near you
I do what I have to do
The yearning to be near you
I do what I have to do

And I have the sense to recognize
That I don't know how to let you go
I don't know how to let you go

A glowing ember
Burning hot and burning slow
Deep within, I'm shaken by the violence
Of existing for only you*

I know, I can't be with you
I do what I have to do
I know, I can't be with you
I do what I have to do

And I have the sense to recognize
But I don't know how to let you go
I don't know how to let you go
I don't know how to let you go

Regardless of everything else, I do not exist for only you*

**לא שמה לינק, זה פשוט מביך מדי...**

לפני 9 שנים. 15 בפברואר 2015 בשעה 12:07

And you won't let me.

I will take care of me and nobody will take care of you.

לפני 9 שנים. 8 בפברואר 2015 בשעה 23:18

חוסר אונים.

השנאה שלי למצב הזה היא אחד המכשולים הכי גדולים שמונעים ממני להיות נשלטת טובה.

מה זאת אומרת אני לא יכולה לעשות כלום בנידון? מי בכלל שמע כזה דבר??

אפילו כשהוא אומר לי די אני ממשיכה להתפוצץ כנגד זה, אבל לפחות עכשיו אני עושה את זה יותר עם עצמי ופחות מולו.

יש דברים שהם לא שלך לעשות איתם כלום.

כלום. לשבת בשקט ולהתפוצץ.

הוא ילמד אותי לשבת בשקט.

אבל מי ילמד אותי לא להתפוצץ?

לפני 9 שנים. 6 בפברואר 2015 בשעה 22:13

 

אמרה לי הערב אישה מיוחדת שפגשתי לראשונה משהו מעניין ונכון. לא אמרה את זה לגביך דווקא אבל זה ממש תופס גם פה.

אני צריכה לשחרר.

אני צריכה לרצות פחות, או בעצם להפסיק לרצות כל כך הרבה. אני לא צריכה לרצות בשביל שנינו, אני צריכה להשאיר לך מקום וזמן לרצות מתוכך.  

אז הנה מה שחשבתי שצריך לעשות:

אני פה. אתה יודע שאתה כמעט כל הזמן מוזמן, ושאתה רצוי בכל מצב צבירה. אבל אני אנסה להפסיק לקרוא לך, אני אשתדל לבקש פחות. אתה יודע כמה ואיך אני יכולה לעשות לך טוב. כשתרצה תראה לי איך. מה שתתמלל לי אני אשתדל להקשיב ולהבין וליישם.  

אתה משוחרר לבוא כרצונך