לפני 9 שנים. 2 באוקטובר 2015 בשעה 22:25
שלה, כמובן.
לא שיש לי מושג איך זה קורה בכלל. מה גורם לי לרצות לציית ככה למישהי, לצפות למיילים עם ההוראות שלה, לצפות לתגובה שלה על מטלה שעשיתי עבורה, ושמאחרות לא יהיה לי אכפת בכלל.
אבל איתה כן היה לי אכפת, והשקעתי, וכשהיא התעצבנה עליי באמת הרגשתי רע. והאינטרקציות איתה באמת היו מחרמנות להחריד.
אז עכשיו היא סיימה את התואר, ואני שמח שהיא נתנה לי הזדמנות לעבוד עבורה בזמן שהיא נהנתה עם חברות. ועכשיו היא גמרה את התואר, ואני מקווה שאחרי שתיגמר תקופת היובש של חופשת הסמסטר, אמצא מישהי שתרצה לנצל אותי באופן דומה, ושזה יהיה מוצלח ומהנה לשנינו.
ולך - תודה על הכל. היה כיף.