עיר מרכזית באסיה.
הסינית-אמריקאית שיושבת איתי בבית הקפה משכילה, שוטפת, דעתנית ומלאת חיים. היא קורנת כשהיא מדברת על המצב הפוליטי חברתי בסין ועל עבודת הדוקטורט שלה בהיסטוריה.
אני מהופנט.
השיחה איתה קולחת, מעניינת ויש ממנה משב רוח מרענן שאני כלכך זקוק לו.
יש תחושה של קסם שאני כבר מכיר. האורות פתאום רכים וקולות הרקע הרועשים נשמעים כמו שלישיית ג'אז נעימה.
ואז מבלי לשים לב, הוא מגיע. אני מרגיש אותו בחניכיים. יש לו ניבים. מזיז אותי ומתיישב בתוכי.
מלכודת נשים משומנת.
הוא מוריד לי את המשקפיים ושם על השולחן.
האנרגיה המינית שלו גבוהה. התנועות שלו מחושבות.
הוא קלישאה והוא יוכיח את מה שהוא בא להוכיח.
היא מרגישה אותו. אני רואה איך היא מגיבה לו.
הוא כמו חישן, מרגיש בדיוק מה היא צריכה ומשדר חזרה.
החיוכים שלו מקסימים במידה ובישניים במידה.
החוכמה שלו פשוטה אבל מדויקת עבורה.
"זוז מפה, לעזאזל, לא עכשיו. תן לי עוד רגע להינות בנינוחות עם האישה הזו. יש פה סיכוי למשהו אמיתי. חכה!!!!"
הוא מחייך והיא מתחילה לזוז בכסא. כולה מסמיקה מהמבט שלו.
"את יוצאת דופן", הוא אומר לה.
"היא לא תקנה את זה, מפגר, על מי אתה בא לעבוד. תעוף מפה!!!!"
היא קונה את זה.
"הדירה שלי נמצאת בג'אן סי ליו מאלו", הוא אומר לה.
לא ייתכן, לא ייתכן שהיא נופלת לזה. לא ייתכן. לא ייתכן.
היא עונה לו, כולה סמוקה, שהיא תשמח לבוא אליו לדירה.
"אל תאמיני לו, זה לא מי שאני, אל תלכי איתו, אני לא יכול להחזיק אותו יותר משעתיים שלוש. הוא לא נשאר. אל תאמיני לו!", אני צועק לעברה בלי קול.
אבל אני כבר לא אוחז בהגה.
היה לילה מטורף ומענג. הוא עושה אהבה אחרת ממני. הוא מאהב מושלם.
והיא באמת אישה יוצאת דופן.
אבל בבוקר אני רק רוצה שהיא תלך.
אחרי שבגדת בי איתו כבר לא בא לי שתישארי.
