חוזרת לחופשת מולדת והנופים הקסומים שכל כך חסרים מופיעים לי בדרך. כייף!!!!!!!
התגעגעתי לבית,לריח בישול של אמא וגם למנטור שלי שתיחזק אותי באהבה מרחוק!
דיברנו בטלפון וסיפר לי כל מיני דברים שהוציאו ממני דמעות וביקשתי לבוא ורק לחבק חזק כי זה חסר לי וגם חסר לו אבל לא הסכים לי ולא פירט ויודעת שכואב לו אבל להוציא ממנו משו זה להוציא ציפס משמן רותח.הבטיח שיספר לי כשניפגש וגם זה טוב.
חסר לי סשן טוב וחזק והוא לא מוכן. סיפרתי לו שקיבלתי אומץ ונסעתי למקום הנורא שהכרנו,מקום שיש בו המון רוע וכבר בשלט של הכניסה לפלמחים התחלתי לבכות אבל לא ויתרתי לעצמי והמשכתי. הגעתי בדיוק לחניה הנסתרת ומתוך בכי נזכרתי בהכל ובכל פרט איך הם התקיפו אותי ותוך כמה שניות זה נגמר ואיך הצרחות שלהם חתכו את הלילה והוא רק עמד והדליק סיגריה כאילו הגיע רק בסוף ואין לו מושג מה קרה,ואיך הוריד את המעיל הענק שלו ושם לי על הכתפיים וחיבק ואמר שעכשיו הכל שקט שאני בטוחה ומותר לרעוד ומותר לבכות והקול שלו....הבס בתוך האוזן ולאט לאט נרגעתי עד שהגיעה המשטרה והאמבולנסים.
אני אוהבת אותך!!!!!!!!
