לפני 9 שנים. יום שני, 13 במרץ 2017 בשעה 11:59
אפשר לנשום...
זו התחושה כשאתה יוצא ממני ומחליק לצד שלך מהמיטה. אני מנסה להסדיר נשימה ונוגעת בלי שתראה בשני החורים ההדוקים שלי שקרעת בדהירה חזקה ולא מתפשרת.
היד השניה עדיין קשורה לראש המיטה חצי רדומה ואני מטפטפת קלות את מה שהשארת בתוכי. מנסה לכווץ את שרירי האגן אבל הנשימות המהירות שלי צורכות וצורחות כל אנרגיה שנותרה בי.
עיניך עצומות ואתה חצי מחייך...איזה אושר חשה כשיודעת שאתה מסופק ומאושר בעצמך...המקום האמיתי שלי. באתי הביתה!