חזרתי למעבדה וניסיתי להתרכז בהמשך המערכת, תוך חמש דקות הספקתי לא רק לא להתקדם לאן שרציתי, אלא גם להרוס דברים שבניתי וכבר עבדו מושלם, כל הצהריים המוזרים האלה השפיעו בדיוק באופן הפוך מהתוכנית.
במקום לפרק לחץ ולנקות את הראש הפכתי לסיר לחץ והראש שלי מלא בשאלות ובעיות.
"מה אני אעשה איתה? אני אלך? אני לא אלך? האם היא תלשין עלי לפקולטה? פאק פאק פאק איזה בלאגן"
החלטתי לוותר על הניסיונות הנואשים להמשיך ולעבוד ופשוט ללכת הבייתה, השעה גם ככה 19:00 ואין טעם להישאר במעבדה יותר, אני פשוט אמשיך לרסק את שאר הציוד.
יצאתי הביתה ברגל מה שנתן לי קצת זמן לחשוב ולתכנן קדימה, "מה הצעד הנכון עבורי? מה יקרה היום בערב? מה אם היא תנסה לסחוט אותי?" כל כך הרבה מחשבות, ככל שהמשכתי בהליכה, המחשבות הפכו פראיות יותר ויותר, ומועילות פחות ופחות. החלטתי להפסיק להתאבסס, השעה כבר 20:20 ואני צריך להתארגן ולצאת מהבית.
הלכתי אל מגירת הצעצועים שלי, שכבר בערך שנה אני מזמין צעצועי בדסמ מעניינים להתנסות בהם לבדי ובעצמי – כמה חבלים, חגורת צניעות מתכתית, ריתמות סטרפאון, כמה פלאגים ודילדויים ומצבטים לפטמות.
המגוון הרחב של הצעצועים עשוי להטעות, אינני בעל ניסיון רב, אני סהכ חנון קינקי שהזמין כמה צעצועים קינקיים באינטרנט תוך כדי שראיתי סרטון פורנו של המלכה לורן, הדליק אותי, הזמנתי.
אני זוכר את היום שפתחתי את החבילות, פרשתי את כל הצעצועים על השולחן והסתכלתי עליהם, הכל היה נראה די מאיים.
מאז לא מעט מים זרמו בירקון, יצא לי להתנסות מספר פעמים בכך שקשרתי את עצמי, נהניתי ממגע החבלים, אבל תמיד הייתי בשליטה. יצא לי להתנסות מספר פעמים בחגורת הצניעות, נהניתי ממגע המתכת על הזין שלי, אבל תמיד הייתי בשליטה, המפתח היה אצלי. יצא לי להתנסות מספר פעמים בפלאגים, אהבתי את תחושת המילוי שחוויתי, אבל תמיד השליטה היית אצלי.
אני חושב שהנקודה ברורה, אומנם אני מאובזר במגוון צעצועים, ואפילו בחלקם יצא לי להתנסות, אבל השליטה, הכוח, היכולת להחליט, תמיד היית אצלי.
ארזתי את כל הציוד בשקית רמי לוי שהיית במטבח, שמתי מעל זה כמה חולצות טישרט כדי שזה יראה פחות מחשיד למקרה שמישהו יציץ לתוך השקית, החלפתי בגדים ויצאתי לדרכי לרחוב יוחנן 8.
תוך כמה דקות הליכה הגעתי אל הכתובת הנקובה, השעה היית 20:57, תזמון מושלם.
הוצאתי את הטלפון ומצאתי את המספר שחוייג, שלחתי לה הודעה – "היי, אני פה למטה, ממתין להוראות".
תוך רגע קיבלתי הודעה בחזרה – "תעלה לקומה שנייה, דירה 6, תדפוק 4 דפיקות בדלת, תחכה 15 שניות ותיכנס. אחרי שאתה נכנס תוריד את הבגדים, תקפל אותם ושים אותם בערימה ליד הדלת, תוציא את כל הצעצועים ותפרוס אותם על הריצפה, תרד על ארבע ותהיה עם הפנים לקיר".
נשמתי עמוק שלוש נשיפות, הרמתי את המבט מהטלפון ונכנסתי אל תוך בניין הדירות.