עליתי לאיטי במדרגות, הגעתי אל הדלת, דפקתי 4 דפיקות בדלת וחיכיתי 15 שניות, נכנסתי, האווירה הייתה מעט חשוכה, מוזיקה נעימה התנגנה ברקע, התפשטתי ושמתי את הבגדים בערימה על שרפרף שעמד ליד הדלת, פרסתי את כל הצעצועים שהבאתי מתוך שקית הרמי לוי, ירדתי על ארבע והפניתי את מבטי לקיר.
המתנתי כך מה שהרגיש כמו שעות, בהתחלה התרגשתי, הזין שלי היה זקוף ועמד חזק, כעבור כמה רגעים הקסם אבד, הברכיים שלי התחילו לכאוב, המוח שלי התחיל לנדוד, הייתי סקרן ורציתי לראות איפה אני בכלל נמצא.
החלטתי להציץ מעט מסביב, בזווית של העין, ככה שלא יקלטו אותי.
הרגשתי יותר ויותר בטוח באסטרטגיה שלי, הצלחתי לקבל תמונה של שולחן האוכל, היה עליו זר פרחים, חמניות כמדומני. החלטתי לנסות להסתכל לצד השני, פאק. היא עמדה שם, משועשעת, הסתכלה עלי מלמעלה, בבירור רואה שניסיתי להסתכל לצד.
"מה לא ברור בפנים לקיר?" היא שאלה בקול נמוך.
"אהמ.. שום בעייה, פשוט רציתי.." לפני שהספקתי לחשוב איך המשפט הזה אמור להסתיים היא המשיכה "יש לך אוסף צעצועים די מרשים", "אהממ.. תודה רבה..", הרגשתי לא בנוח, לא כל כך ידעתי איך להתנהל מולה, אני ישבתי על הרצפה שלה, עירום, מובך, עם זקפה, מסתכל מקרוב קרוב על הקיר, והיא פשוט עומדת לידי ומסתכלת עלי, מה אני אמור לעשות לעזעזל.
די מהר הגעתי להחלטה, ככל הנראה להחלטה הטובה ביותר שעשיתי בשבוע האחרון, תשתוק, תחכה ואל תזוז.
הסיטואציה הזו המשיכה, ואני פשוט בהיתי בכל יכולתי לתוך נקודה אחת קטנה שעל הקיר, איפה שהצבע קצת מתקלף, נשמתי והתרכזתי בדבר אחד – פשוט אל תזוז ואל תדבר.
כעבור כמה רגעים היא הביאה שרפרף, התיישבה לידי ושמה את כפות הרגליים שלה על הגב שלי.
"אוקי, עכשיו שדינמיקת הכוחות בינינו ברורה, הגיעה הזמן לעשות היכרות רשמית. נעים מאוד, אני אלכסנדרה. החברים והמשפחה קוראים לי אלכס, אתה תקרא לי – מיס, ברור?", הספקתי למלמל "כן מיס" והיא כבר המשיכה – "הסיטואציה בינינו היא פשוטה, אתה זונה קטנה שמאוננת בשירותים באוניברסיטה, ואני? אני מחליטה הכל, אני מחליטה מתי אתה גומר, ועם מי, אני מחליטה את מי אתה מזיין, מי מזיין אותך, אני מחליטה מתי יש לך זקפה, ויותר חשוב, מתי אין לך זקפה".
"זו הנקודה שבה אתה צריך להתחיל להיכנס לפאניקה, זו הנקודה שבה אתה צריך לשאול את עצמך את השאלה המתבקשת – למה אלילה יפיפיה כמוהה שיכולה להשיג כל גבר שהיא רוצה בקמפוס הזה תבזבז את זמנה על זונה קטנה ועלובה כמוני שמאוננת בחדרי שירותים?"
שתקתי – קודם כל, כי נפגעתי. שנית כל, כי לא היית לי תשובה. למה.. למה באמת שהיא תבזבז את זמנה היקר עלי.
"אנחנו נחזור לשאלה הזו עוד מעט יקירי, אני שמחה שהתחלת לחשוב על כך. בוא נכין אותך בינתיים, תעמוד עם ידיים מאחורי הגב ורגליים פסוקות עם הגב אל הקיר".
היא יצאה מהחדר, בזמן הזה יכולתי לחשוב על השאלה שלה, למה שהיא באמת תבזבז את הזמן שלה עלי. ניסיתי לחשוב מה לה ולי, אבל דבר לא עלה לי, למה שהיא באמת תשקיע את הזמן שלה בי. כעבור כ3 דקות היא חזרה, ניגשה אלי במהירות והלבישה עלי את כלוב הצניעות, היא בבירור נתנה לזקפה שלי כמה דקות להירגע לפני שהיא ניסתה בכלל להלביש אותו, שיט, היא יודעת מה היא עושה. היא נעלה את הזין שלי, לקחה את המפתח ותלתה אותו על שרשרת על צווארה שהיא הוציעה מחוץ לחולצה שלה, שמתי לב שיש שם עוד כמה מפתחות, שיט.
"תביא לי את הפלאג שאתה הכי אוהב ותתכופף, יש לך מזל שאני נחמדה היום ולא בוחרת בעצמי".
בחרתי את הפלאג הקטן והשחור שאני מחבב, הוא יושב טוב ולא זז ונותן לי את תחושת המילוי שאני כה אוהב.
בתנועה זריזה ובמיומנות רבה היא הכניסה את הפלאג.
"מעולה, אתה כבר מתחיל להפנים את הסיטואציה, תירד על ארבע, פנים אל הקיר, אני אחזור עוד מעט".
חדר מואר חלקית, אני יושב לבדי על ארבע עם פלאג בתחת וכלוב מתכת כבד על הזין שלי ותוהה איך הגעתי למצב הזה.