עלילות המדען הקינקי

אני לא רגיל להיות בסיטואציה שאני לא נמצא בהן בשליטה, אני די טוב בקבלת החלטות, אני רציונלי, מחושב, זהיר. מה שהופך את זה לעוד יותר משעשע שאני נמצא פה בדירה של אישה זרה לחלוטין, שרק בדקות האחרונות למדתי ששמה הוא אלכסנדרה, שם מיוחד, יש לו אנרגיות עתיקות, חיבור עתיק יומין וישיר לידע, וכידוע, ידע הוא כוח.
אבל צריך להיות כנים עם עצמנו, זה חשוב, הסיבה שאני פה היא כי אני רוצה להיות פה, הגיע הזמן לשחרר. הגיע הזמן לשחרר את השליטה שלך, להפסיק לחשוב, להפסיק לתכנן, פשוט.. לחוות.
לחוות את אלכסנדרה – לשרת אותה, להתמכר אליה, להצחיק אותה, להעריץ אותה.
זה הדבר היחידי שחשוב, זה הדבר היחידי שאמיתי.
ברגע שזה הכה בי, הבנתי את התשובה, את התשובה לשאלה שהיא שאלה אותי.

"מיס" קראתי מהפינה של החדר,איפה שאלכסנדרה שמה אותי לחצי שעה האחרונה, קשור וחסר אונים, עם פלאג בתחת וחגורת צניעות. "תחשוב קצת" היא אמרה לי, לא פירטה, קשרה, והלכה.
"יש לי תשובה עבורך" אמרתי.
"אוו, תראו מי התעורר לחיים, חשבתי שהיה לך נוח מדי ושנרדמת, תיכננתי כבר על דרכים מעניינות להעיר אותך.."
"לא מיס, חשבתי כפי שהוראת לי. שאלת אותי שאלה לא פשוטה בכלל. והתנאים פה פחות נוחים ממה שאני רגיל בבית. הבנתי את התשובה ברגע שהבנתי למה אני פה. ברגע שהבנתי מה הסיבה שיצאתי מהבית המוגן שלי, מהמקום בו אני יודע בוודאות מוחלטת מה הולך לקרות בדקה הקרובה, והגעתי לפה, לבית שלך, אישה בלתי אפשרית ולא אמיתית, שבחיים לא הייתי מדמיין שאפגוש, שגורמת לי לחוסר וודאות חמש שניות קדימה.
להפסיק לחשוב מיס, להתנתק, להפסיק לדאוג, להפסיק לחשוב על החיים שבחוץ, להיות אלילה, להתמסר. אנחנו שני צדדים של אותו המטבע מיס".
היא הסתכלה עלי, הרגשתי את המבט שלה חודר אותי, בוחן אותי, הסתכלתי לה על הרגליים, רק עכשיו שמתי לב שהיא הורידה את האולסטאר שלה ועכשיו היא יחפה.
מעולם לא היית לי חיבה עזה לכפות רגליים, דווקא הקרסול הוא האזור הסקסי בעיני, והיה לה קרסול עדין כזה, והיה עליו שרשרת עם עיגול כזה, כמו יין-יאנג אבל משולש במקום כפול, מעניין מה השלישי אומר, הרי יין-יאנג זה עניין של ניגודים, של מתח, של שני צדדים לאותו המטבע, שונים, אבל דומים.
"אתה חמוד, אבל נאיבי. אתה צודק חלקית, אבל זה לא הכל. למה דווקא אתה? כמוך יש עוד אלף רק בקמפוס, חנונים הם בנפשם כלבלבים, שרק רוצים שישפיטו אותם, שיהפכו אותם לזונות קטנות. למה דווקא אתה פה? זה כבוד גדול להיכנס אלי לדירה, כבוד גדול שאני בכלל אגע בך, שמתי לב כמה נגעתי בך בזמן שקשרתי אותך? אני מקווה שנהנית, לרוב שאני נוגעת זה פחות נעים. למה דווקא אתה?"
שיט, לא יודע למה דווקא אני, אני לא מיוחד, אני סתם עוד אחד, כל זה בכלל קרה במקרה.
"לא נורא, אולי נמשיך את השיחה הזאתי בפעם אחרת."

היא התכופפה אלי ויצרה איתי קשר עין אינטנסיבי, כמו שעושים לכלב שמשתין לך על השטיח החדש, ואז היא שאלה "מתי הפעם האחרונה שאוננת?"
"היום מיס, ישר אחרי שפגשתי אותך, יצאת מתא השירותים ואז נשארתי אחרייך לאונן".
דממה.
היא מסתכלת עלי, מתרוממת לאיטה, נעמדת מעליי בכל הדרה, לובשת מכנסונים קצרים וטישרט שגדול עליה ב2 מידות, מסתכלת בעין בוחנת וצוחקת, "טוב עשיתי שנעלתי אותך, אתה כל כך חרמן שאתה לא מצליח לחשוב כמו שצריך, לא מספיק הלכת לאונן בשירותים פעם אחת, נתפסת על חם, ואז אתה עושה את זה שוב. לפחות הפעם דאגת לשים מיוט?", היא המשיכה לצחוק, "אתה חרמן מדי לטובתך האישית, אני אשמור את המפתח אצלי, נחנך אותך להעריך את האורגזמות שלך, אתה לא תרצה יותר לבזבז אותן בתא שירותים מגעיל, אתה תעריך אותן, אתה תתחנן עבורן, אתה תעשה הכל עבורן, ברור?"
"כן מיס".