הסברתי לבת זוגי שאני מעוניין להגיע לפגישה הזו כבר כמה ימים לפני כן. אומנם היא מכירה את התחום בעקבות ראיונות שעשתה לאנשים כחלק מכתיבת הספר שלה. אבל זו היתה לפי דעתי הפעם הראשונה שהיא ממש פגשה אותם פנים אל פנים. היסברתי לה שאני כותב בכלוב, מה הניק שלי ועל אילו נושאים אני מתכוון לגעת בכתיבה.
כאשר התקרבה השעה הבחנתי בחוסר רצון מצידה. אכן זה חלק מעברי שהיא לא מכירה ומי יודע איזו "מפלצת" תצוץ שם. נזכרתי במה שהיא אמרה לי לפני זמן מה. מסתבר שהיה עמה גבר שחיי בדירתה וכל פעם שהם יצאו למסיבה או מפגש חברים הוא היה משאיר אותה לבד מיד עם ההגעה ומתחיל לצוד נשים אחרות. בפעם אחת הוא החוצפן ביקש ממנה שתיתן לו את מס הסלולר של הדודה שלה "כדי שיוכל עוד לדבר עימה אחר כך". דיברנו בנושא הזה על "טפילות" ו"חוסר מחוייבות" והבנתי שהיא פגועה מניסיון עבר רע. במקרים שכאילו לפי דעתי צריך לטפל במתן חוויות טובות חדשות במקום הישנות והרעות. לכן לא ויתרתי ואכן יצאנו למפגש המאנ'ץ.
כאשר הגענו למקום השאלה הראשונה היתה. מתי ההית כאן? הדבר המצחיק שלמרות שהמקום יפה ומדהים גם ביום, ובמיוחד בלילה. גילינו שממש הרבה זמן לא ביקרנו במקום. עשרות שנים לפחות. וזה כל כך קרוב לביתינו....לא שאנו לא מבלים או זרים לארצות חו"ל. פשוט לא חשבנו על כך.
לא היתה בעיה באיתור מקום המפגש. ההורארות שניתנו במסר היו ברורות ואכן קבוצה נכבדת כבר היתה שם. התקבלנו בברכה ממארגנת המפגש אחר פרקנו את הכיבודים שהבנו. פרסנו שמיכה על הדשה והתישבנו. כמו כל מפגש חברתי מסורתי, היתה היכרות כל אחד/ת הציג/ה את עצמו/ה בפרוטרוט או בסיקרטיות כרצונו/ה. אחר הדינמיקה הקבוצתית עשתה את שלה. קבוצות התארגנו, שאלות ותשובות. הכרות על בירה או חווית.
הדור הצעיר אשר ניגלה לעינינו. אותם תוהים על התחום מתוך קריאה או צפייה ב50 גוונים של שטויות. ניראו לי כחסרי כוון, מבינים מה זה קינק אבל לא נכנסו לעומק של מה זה באמת נידרש בכדי להבין את התחום. ואני חושב ממרומי גילי הדינוזאורי או ה T רנוזאורי. היכן מסטר יקיר? דום קריטי? וכמובן 007? אותם דמויות מיתולוגיות של הדאנג'ן הישן בכיכר קדומים. עולם ללא אינטרנט זמינה בסלולר.
מתחילת המפגש החלטתי שאני לא אזום שום שיחה. אצמד לבת זוגי ולא משנה מי ת/יהיה שם. אני חושב שזה נועד להיות מבחן וגם תיקון לי ובמיוחד לה.
מבחן זוגיות.
מעשה תיקון לפגיעות עבר של אדם אחר.
אני דיי רגיש למעשיי, מקומי, התנהגותי. הפעם הבנתי עוד מההתחלה שאסור עלי ליצור כל התנהגות פלרטטנית. חביבות כן, לצחוק על בדיחות של אחרים כן. אבל לא לככב, לא למשוך צומת לב, לא להיתהדר על ניסיוני וידיעותיי. זה דבר מובן מאיליו כאשר אתה עם בת זוג בין עם היא חוששת או סומכת עליך ב 100%. שוב אני נוגע בנקודה של"מחוייבות" ואולי בצד הניראה של המושג. כי לפי דעתי זה לא משנה כמה אתה מדבר או כותב על כך. כאשר אתה נימצא בפיתוי או במיבחן, זה הזמן שהערכיות נימדדת.
האם אתה נאמן? האם את נאמנה? האם יש בינכם אמון ושיתוף?
זה דיי בסיסי לתחום הזה, לא?
באנגלית יש מושג – wingman
http://en.wikipedia.org/wiki/Wingman_(social)
והוא מתאים מאוד למצב הזה.
בהמשך הערב נהנו לדבר עם כמה אנשים ואפילו למדנו מתכון לאנטיפסטי מהחברה הירושלמיים.
סיימנו את הערב מוקדם יחסית, האווירה היתה נהדרת והאנשים יפים ומיוחדים.
חזרנו יד ביד לרכב, לשיגרת חיינו.