למתענינות/ים במצב כתיבת הרומן אני מצרף טעימה - פרק 14
תוספת של https://thecage.co.il/profile/64993
נסיכת הלילה
פרק -14
שם הפרק:
אני חושבת שצריך לתת לזה שם אחר
הסבר על העלילה – אינה הדוגמנית הצעירה, נמצאת בדירת הרווקים של סוכן הדוגמניות עודי. לאחר לילה ארוך של צילומים, מסיבת דוגמנים וסקס פרוע עם הדוגמן האיטלקי החדש – ארמנדו.
זה נעים, המגע של הסדין על העור. העיניים עדיין סגורות ואני רק חושבת להחזיק בזה עוד. החלום שהיתערבב עם המציאות. הדימיון של מה יהיה עם תחושות הגוף של מה שהיה.
אני לא רוצה לפתוח את העיניים, חובקת את הסדינים והכריות. הוא אמר שהם מקשמיר? סוג הודי... זה היה?, הנימנום והעונג עולים שוב. הזיעה של הלילה ניספגה אך אני מרגישה את הדביקות שנישארה מהזרע שלו. גם הניצן שלי רגיש, הוא קיבל טיפול אוהב מאוד. ארמנדו הוא אומן של מציצה וליקוק, אבל הדבר ששיגע ביותר היו הנשיכות הקטנות.....אווויי.זה שוב מעלה לי את החירמון. אז נסתכן בפקיחת עיין אחת. איפו הכרית?, הינה היא. אומנם את לא הרגל השרירית של ארמנדו אבל נסתפק בך. עם התנועות האיטיות על הכרית אני ניזכרת שאתמול בערב לפני שהכל היתחיל ניכנסתי למחשב של עודי. הוא הישאיר אותו פתוח על איזה אתר שחור עם פורום שכזה...מצחיקים שכאילו..על מה הם דיברו....סוגרת את הרגליים על הכרית ומיתכדרת לכדור...אה הם דיברו על הגדרה של אחרי סקס טוב. משהוא כמו אחרי דפיקת ראש בפאב....האנג אובר?...אבל מה זה משנה.
אני עוצמת את העיניים ומדמיינת אותו שוב, המבט היהיר הזה והלסת החזקה. אני ניזכרת בסקס הראשון שלנו אחרי הסט הראשון של הצילומים
לי זה היה לאחר תקופה ארוכה של יובש. את הצמא שלנו אחד לשניה. את החשק שבו הוא היפשיט אותי. קילף את ביגדי המעצב ופשוט זרק אותם לריצפה. צחקתי וחשבתי "פראיירית מי שתיקנה אז הזבל הזה"
אני ניזכרת איך אני מתעוררת לפנות בוקר אחרי שעתיים שינה ולילה נוטף סקס ומרגישה את הידיים שלו על המתניים שלי, מחפשות את הניצן שלי , כפתור העוררות. אני ניזכרת בהנאה איך אני פותחת את היום עם הניעור המיני שרק הוא יכול להציע לי, איך גם כשאני מותשת הוא עושה את כל העבודה. אני ניזכרת אותו לוחש לי באוזן ושואל שאלות רטוריות עליהן הגניחות שלי כבר ענו במקומי.
אני מדמיינת את המפגשים החברתיים שלנו, דקה אחרי שאשלח לו תמונה של מה שאני לובשת מתחת לשמלה. והוא ישב מולי עם כולם ומגניב מבטים, מפשיט אותי בעיניים, מרטיב אותי בלי לנסות. אני מדמיינת את הקול שלו בראש שלי, את הצליל של הצחוק שלו, את הצמרמורת של הנשימות שלו על העורף שלי.
אני ניזכרת שוב בידיים שלו, וכיצד בגסות עדינה הן מלטפות את הידיים שלי, הרגליים שלי, הישבן שלי, החזה שלי, הן עדינות ואגרסיביות. אני מדמיינת את האופן שבו הוא מסתכל עלי. כשהוא מדליק את האור ומסתכל עלי איך שאני. כשאני גומרת, כשאני ישנה, כשאני צוחקת, כשאני עירומה. הוא מביך אותי, מתאהב בי וגורם לי להתאהב בו. אני מדמיינת אותו איך שהוא.
את השיער המלא שלו שאני אוהבת להעביר בו אצבעות בכל הזדמנות שאני יכולה. את הגב החלק שלו. את הירכיים שלו שאני מניחה עליהם את היד בנהיגה כדי להפגין בעלות. את העיניים שלו, שאולי מכל העיניים שזכיתי לפגוש, הן הכי מלאות משמעות. ואני מדמיינת את הרגע הבא שלנו ביחד. הרגע הזה שלא ארצה שיגמר, הרגע מהיחידים בקיום שלי שאני רוצה לחזור אליו שוב ושוב. הרגע שאני רוצה שהזמן יעמוד מלכת ושאף אחד לא יקח אותו ממני.
הוא מענג אותי והכרית כל כך..כן....הידיים הפה הנדיב. העיניים שלו ...הוא...שלי....הוא.....שלייייייייי
הניצן שלי פורח והצוף יוצא.
אני חושבת שצריך לתת לזה שם אחר, להרגשה שאני מרגישה עכשיו
נזכרתי. שגלגלת. זה מה שהם אמרו שם.
אני אכן משוגללת.
נב – לכל פרק יהיה קישור גם להרצאת TED אשר תחזק או תשלים את הנאמר